המכביה ה 19 – "מכבי מן" – התחרות האחרונה / אסף לב

המכביה ה 19

זהו, סיימתי, אני "מכבי מן" – I'M a maccabi man – מרוצה מאוד, נרגש מעצם ההשתתפות בתחרויות המכבייה ה 19, הייתה חוויה אדירה. המנצח, יובל ספרא מעמק יזרעל ״חרך״ את 5 הק"מ ב 53 דקות – מדהים.

"פלטון" מאחורי ספרא – גם במים יש חשיבות להיות מאחורי מישהו, על הרגליים שלו. את ספרא, אגב, אף אחד לא דיגדג:

דרפטינג בים: נכון, גם כאן יש לזה חשיבות.

מים פתוחים – הכי כיף בעולם: להתאמן, להתחרות ולאמן

התחרות האחרונה ב"מכבי מן", משחה 5 ק"מ: בהכנות לזינוק עם מר דניאלי ובר: כאן נערכה בדיקה קפדנית ומי שהיה עם שעון, עגילים וטבעות פשוט לא הורשה לזנק; זאת ועוד, גם לציפורניים ארוכות מדי חיכתה גברת עם קוטם לטיפול מהיר . . . (על הקעקועים ויתרו לי …) רציני ביותר העניין כאן:

ירון דניאלי ובר שקד

במים אני מרגיש כמו דג, טוב לי, אני משוחרר, אני זורם והרמוני עם הוויתי, רק מה . . 5 ק"מ זה לא מעט לשחות . . . זה השיר שהתנגן לי לאורך מרבית הדרך – אין לי מושג למה . . .

התחרות האחרונה במסגרת ה "מכבי מן" ("איש הברזל" שלנו) הגיעה, כאן לא היה כבר בשביל מה לשמור כוחות, למעט המשחה עצמו. יומיים קודם בתחרות הטריאתלון בכינרת, הרגשתי מצוין, אך היו לי המון חששות – ב טריאתלון יכולות להיות הרבה תקלות: החל משחייה לא טובה – לרוב בשל טעות בניווט, פנצ'ר או כל תקלה אחרת באופניים, השתנקות בריצה ובכלל בתחרות שהיא מעין סבב או בכמה תחרויות ברצף, עלולות לצוץ תקלות שונות ומגוונות.

פעם אחרונה ששחיתי 5 ק"מ היה משחה הצבים ב 2011 וברור שלא הייתי בשיא יכולת השחייה שלי, אך, כאמור, במים, קצת מעליהם – טוב לי. השאיפה הייתה לשחות למטה מ 1:50 שעות – הכנתי את עצמי לקשיים גדולים – אך בסתר ליבי קיוויתי לטוב, קיוויתי להכי טוב וכך, אכן היה בסופו של יום: 1:32 שעות ושיא אישי למרחק זה.

שחייה מצטלם יפה – יום אחד אני אגיע לאולימפידה לראות את תחרויות השחייה . . .

שחייניות מתארגנות לזינוק – שחיית מים פתוחים

אחד האלופים, כמו הבנות, לא מכיר אבל יפה תמיד לראות דור צעיר ומוכשר שגדל כאן

המפתח מבחינתי למשחה, היה, לשמור על קצב נכון, לשנות כל הזמן את ה טכניקה: קימור וקיעור הגב, עבודה עם ידיים גם בצורה של "טחנת רוח" וכמובן עבודה נכונה של הרגליים תוך כדי מתן פיתול חד יותר לפלג הגוף העליון על מנת לשמור על הכוח והאנרגיה עד לסיום המשחה. תודה לאורי סלע על הטיפ שנתן בתדריך ולפיו עדיף את ההקפה הראשונה לעשות לאט וכמה שיותר לגלוש עם היד קדימה (מעט תנועות), בהחלט עזר להיכנס למקצב הנכון.

היו לא מעט אנשים במים, אך לא היה צפוף והמסלול היה נוח למדי, מלבן:

תחרות מים פתוחים – מקצה העילית

זהו, נגמר, יש "מכבי מן", חוויה בלתי נשכחת, מומלצת בחום; שוב, שאפו גדול לכל המארגנים ולכל הנוגעים בדבר; תודה ענקית לכל אותם אנשים שתמיד מפרגנים לי, כאמור, זה נותן כוחות ורק שיימשך כך.

תודה גדולה אחרונה לאנשים / מאמנים שמלווים אותי שנים בכל הקשור לנושאי שחייה: נח רם וזהר גלילי. 

סיימתי את השבוע הגדוש הזה בזמן של: 6:24:25 שעות ובמקום ה 6 בקטגורית הגיל 36 ומעלה, תודה.

ההרגשה הזו בסיום: אין מילים. ברור – אל תפסיקו להתחרות!

בברכת הספורט, הבריאות והאנרגיה המצוינת,

אסף לב – סדנאות התפתחות בים: "על קו המים" ואימוני שחייה במים פתוחים

פייסבוק 

יוטיוב

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

סדנאות התפתחות בים: "על קו המים" – 2025 הדרך לא נגמרת – רק קיבלה "קו חוף" וברור – עדיין על הגל, לומד, שואל, מקשיב ומיישם.