" משחה הצבים "

 משחה עמק חפר, משחה למען הצבים הנמצאים בסכנת הכחדה הפך לחוויה מרנינה עבורי ועבור קבוצתי, יעדים. המאמן שלנו – ראובן מילמן – מאמין, כך למדנו, בסימון מטרות, יעדים ובאמונה כי הגורמים המשתנים יתכווננו מעצמם ובעזרתו, כמכוון ומנווט נגיע בבטחה אל היעד הנכסף.

כך, מצאנו את עצמנו בשבועות האחרונים מתרגלים שחייה ושהייה במים על חשבון רכיבה על אופניים, שממילא הפכה מאוד מוגבלת נוכח התאונות האחרונות. 04:25 השעון מצלצל, שבת בבוקר, אפילו הדתיים עוד ישנים ויש ונדמה כי אתה הוא האדם היחיד בעולם שער בשעה הזאת. רגע, ס מ ס, לאסוף את לימור ולהגיע ב 05:30 לבית ינאי על מנת להתחמם בריצת 15 ק"מ כהכנה לשחיית ה 5 ק"מ. נו, שיהיה, מתארגן בשקט על השירותים, הכנות אחרונות בבית, כולם ישנים, עף החוצה.

חימום למשחה בדרך של 15 קמ ריצה

 05:35 חוף בית ינאי, יוצאים לרוץ. מסלול מדהים ביופיו, לאורך נחל אלכסנדר, ציפורים מצייצות במיני ציוצים נקיים וחדים שבדרך כלל אתה שומע רק בטלוויזיה, מסביב שקט והאמת שגם חושך, כך שהסבל מהשעה ומהקושי של הריצה אינו מורגש כמעט. קצת אחרי 07:00 בבוקר חוזרים לחוף והמחשבה הראשונה שעולה בראשי היא, האם המשפחה שלי כבר קמה ? מבלי להתמהמה יתר על המידה מתחילים להתארגן לחלק השני, החשוב, של היום, שחייה. וואלה, 15 ק"מ ריצה, 5 ק"מ שחייה (קצת יותר מ 3 * שחייה נדרשת בטריאתלון באולימפי), כן, הולך להיות יום נחמד.

משה המציל, חבר ותיק, קורא לשחיינים להגיע לקו הזינוק ואני מגיע אליו דיי רגוע, להבדיל מתחרות טריאתלון, הכנות והסברים אחרונים והופ, למים. 3 הקפות * קצת יותר מ 1500 מ' כל אחת חיכו לנו והאמת, מעט חשש החל לקנן בי. הקפה ראשונה עוברת בכייף ובתחושה שאם אני אשמור על טכניקה נכונה (תודה לזהר גלילי, מאמן השחייה) הכול יהיה בסדר. ההקפה השנייה התחילה בכמה התנגשויות עם מקצה ה 1500 מ' ובתחושה שאני חייב מים מתוקים. מלא קיאקים ליוו אותנו והחלטתי לצעוק לאחד מהם שאני חייב מים (תודה למשופם עם העגיל) ותוך חצי דקה המשופם תידלק אותי במים, לקחתי גם ג'ל והמשכתי קדימה. בערך באמצע ההקפה השנייה ולאחר כשעה של שחייה, התחילו הקשיים הגדולים. נגמרו לי המחשבות, התעייפו לי הידיים, הייתי צמא ורציתי נורא קולה, הפה שלי היה מלוח, המשקפת לחצה לי על העיניים, הכובע לחץ לי על הראש וגם בתחתית הבטן החלה התחושה הלא ברורה, האם יש קילה (בקע מפשעתי) ובאמת יש בעיה או שזה סתם. חוץ מזה הרגשתי נפלא וחשבתי על כל האנשים שלא למדו לשחות כשהיו צעירים (ירושלמים…) ועושים היום את הקורס של T.I  כמה להם קשה ומי אני כי אלין. ידעתי שאני צריך להגיע להקפה השלישית ומשם אתחיל לראות את הסוף ואכנס חזרה לקצב שחייה של מים פתוחים. הזמן נקף והרגשתי שאני דועך מעט, אך דרך חזרה לא הייתה והמשכתי להפנט את עצמי ולשכנע את הגוף לחתור הלאה. הגוף נענה והגענו ביחד להקפה השלישית ומשם הכול כבר היה הרמוני יותר ופשוט יותר – הדרך הביתה תמיד מהירה יותר. עצרתי את השעון על 1:53:24 ובסך הכול הרגשה טובה ונעימה.

משחה הצבים

זהו, נסתיים עוד יום ספורט נהדר, ארוחת בוקר נהדרת אצל אמציה והופ . . . חלק ב' של היום ממתין לי.

ברכות לאילן קלנר (www.4sport.co.il) על הפקת אירוע צנוע ונעים, תודות לקבוצתי, יעדים על הפרגון והתמיכה ובכלל, תודה לעולם.

לימים כאלו ובברכת הספורט

אסף לב

מתוך ערוץ היוטיוב שלי: 

5 שנים אחריי . . . מחנה אימון בקיבוץ גונן ברמת הגולן