מזג האוויר משתנה, אני בשיאן של ההכנות ל"איש הברזל" וכל היום בחוץ – שוחה, רוכב ורץ ויש לי מלא מחשבות . .  ומזג האוויר – תאמינו לי, ממש נהייה קיצוני וכתבה צדדית באחד העיתונים אשר "צדה את עיני" היא זו על הילדה השבדית – אשר יצאה בוועידת האקלים העולמי כנגד "טייקוני – ברוני העולם" עם המשפט המדהים הזה: "איך אתם מעזים" ? ובאנגלית: How dare you? וזה עם פרצוף זועף ושוצף וכן יש לה את התסמונת אשר מאופיינת (אשמת הכרומוזומים – כך למדתי לאחרונה) בעיקר לנו, בנים, גברים, אספרגר.

בשנים האחרונות אני מאמן הרבה ילדים – נערים על הרצף האוטיסטי (בתפקוד גבוה) ואני חייב להגיד שנגלה בפניי עולם ומלואו . . . […]

איש ברזל –

האימונים ליעד ולעמידה במטרה (לרדת מ 13 שעות אבל אל תגלו למתחרים האחרים . .) מתחילים להיות ממש קשים, ממש ארוכים, לגוף (בעיקר לרגליים אבל לא רק) ולנפש לוקח יותר ויותר זמן להתאושש מהעומסים ונשארו לי עוד 4 חודשים ל "יום הנתון" ! אם זו הייתה תחרות "איש ברזל" רגילה, נניח באירופה הייתי מרגיש שאני כבר ממש מוכן וחזק אולם כידוע לכם, אני עושה אותה על המסלול הכי קשה בעולם – "ישראמן", ציר 12 על הגבול ישראל – מצרים, מעבר נטפים, עליות, רוחות, בדידות ובעיקר מחשבות על האופי האנושי, הקושי, הניצחון והחתירה הזאת – הבלתי מתפשרת בעליל – אל עבר שיא, פסגה, הגשמה עצמית! […]

אנחנו מתאמנים כבר 5 חודשים, רצים, משחקים צלחת מעופפת (פריזבי), המון משחקי כדור, טבעות בפארק כ"ס הירוקה, רוכבים על אופניים כאשר ח' (שם בדוי) אומר לי שיש לו "אספרגר" ושואל האם לא ידעתי על זה? האם לא הרגשתי? וזה נראה לו טיפה מוזר . . כן, "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" זה על אנשים עם תסמונת זו, עוד קוראים לזה "אוטיזם (מילה נוראית) בתפקוד גבוה" ואני אומר לו שאני, מאמן מנטאלי, והוא יכול ומומלץ לו לראות בי סוג של חבר שלו – (על אף שאני תמיד "המאמן") מחויב אליו והגדרות מעולם הרפואה הינן זרות לי ובגדול, גם לא מעניינות אותי . . כיף לי עם הפעילות המשותפת, זה מאתגר אותי ומסקרן כאחת ופחות משנה לי אם קוראים לזה "אספרגר" או כל שם מפחיד אחר . . . […]

שנה מופלאה לכולנו!
10 שנים, 10 שנים כבר שאנו שמחים, גאים, בריאים, אוהבים ורצים ביחד! "רצים עם אסף", 10 שני כבר רצים ביחד, וואו! בחיי שאני גאה בנו! כלל לא מובן מאליו! כאן, מתוך סרטון פייסבוק כמה מילים על כל הטוב הזה שלנו, מוקדם בבוקר, מעירים […]

שלום רב חברים, קוראים וספורטאים – קבוצת הריצה: "רצים עם אסף"!

שבוע של ראש השנה – המון חג שמח לכולנו! ובדיוק חודש בטרם מחנה אימון אילת והאמת היא שאני דיי נרגש (מברך שוב את כנרת על הצטרפותה למחנה האימון והנופש המדהים הצפוי לנו) ומרגיש מבורך עת אני צופה באירוע הקודם של הרמת הכוסית שהייתה ממש לא מזמן . . וכן, אין לי ספק שגם אתם מבחינים בכך שהזמן טססססססססססס ולא מחכה לאף אחד ורק אנו במוטיבציה ובאמביציה שלנו מצליחים "לתפוס את הרגע" להיות נוכחים בו ובו בעת להוקיר תודה על החברויות, הכיף, הביחד, המשפחתיות במסגרת קבוצת ריצה וכמובן ובתוך זה על הריצה, הספורט, דימוי הגוף, החופש, הכיף והתנועה! […]

הליכה!
נכון, לרוץ זה קשה, נכון, לא כל אחד יכול – ברכיים, לב, שלד, קשיים כלליים, קורדינאטיביים ואחרים, אבל היי – תלכו ! תזוזו ! תעשו, תהיו ! זה חשוב, בריא ומועיל ובכלל, משפר המון היבטים של החיים; רוצים לקרוא עוד, בבקשה, מתוך הטור שלי במגזין הנהדר "חיים אחרים"  . .  […]

ריצה בקבוצה –

הריצה וכל שכן בקבוצה מאפשרת לי להתחבא מאחוריי הפחדים שלי, הפחדים הבסיסיים ביותר שלי ובראש בראשונה: לעצור! פשוט לעצור ולהפסיק לרוץ. הקבוצה זה גל, זו עוצמה, זה אנרגיה שסוחפת ומאפשרת לי "להיבלע בתוכה" בדיוק כפי שתומאס הובס תיאר את הלוויתן (1650 לערך, אנגליה) = המדינה אשר לעתים כופה על האזרחים חוקים למען יישמרו אלה מפניי עצמם . . . ובדיוק כך אני מרגיש כאשר אני רץ עם הקבוצה. חסין, מוגן, בטוח, "אחד מכמה", לא מיוחד ולא שונה, חזק וגאה! מצ"ב בסוף מגזין הריצה תוכנית אימון שבועית כולל דגשים + אל תפסידו את אימון יום רביעי עם ספורטאי עילית מהטובים בישראל. […]