אבל הכי אנחנו פוחדים לזוז, לשנות, להתאים עצמנו למציאות החדשה, לצאת מהאזור המוגן, "אזור הנוחות", לנסות דברים חדשים, טעמים חדשים, אולי יש משהו טוב יותר ממה שאני מכיר ? מה רמת הסיכון שאני מוכן לקחת וכן, האם יש דרך חזרה למה שהייתי ולמצב שהיה לפני השינוי ?  […]

אימון מנטלי – משפחה וחברים! קבוצת ריצה "רצים עם אסף"

יש לי הרצאה שאני נושא עמי כבר כעשור "פעילות פיזית כמניע אנרגטי לחיים" ובה ישנם מספר אלמנטים הבוחנים את רמת האושר אליו עלינו לשאוף; בשנים האחרונות וביתר שאת בתקופה האחרונה אני נלחם, נאחז וממש "נאבק" בשמירה על האושר הגבוה אליו הגעתי לאחר שנים רבות של מאמץ. אתם מבינים, אושא הוא לעתים כמו פרד, עקשן, לא צפוי, חמקמק ובאירועים דרמטיים גם לא תמיד צפוי ולכן, יש לאחוז בו, לעתים בכוח, כמעט באגרסיביות ולא לעזוב אותו! "אושר, בוא הנה, תקשיב לי, הלו, היי, עצור, בוא הנה"! ואני חייב ורוצה לומר תודה ענקית לחברי הטוב אלון שלא עזב אותי מבית החולים ועד הבית ובכל יום הגיע ודאג משל הייתי ילד קטן. […]

הכוח והגמישות להשתנות –
כל אחד מאתנו היה רוצה להשתנות מדי פעם; ללבוש מסכה או שכפ"ץ אחרים עת הוא יוצא למפגש עם העולם הסובב לו. אישית, הכי אהבתי את ספיידרמן שהיה מטפס על בניינים ותמיד היה טוב כזה, שקט, אולי אפילו מופנם ולא הסב שום נזק לסביבה. לפני שבועיים דרסה אותי משאית ויצאתי בנזק קל בלבד (בעזרת השם ובלי עין הרע) בצורה של שבר בעצם הבריח – קלאביקולה ואיזה 20 מכות יבשות. כמובן, בראש ובראשונה מבקש להודות מקרב ליבי למבקרים הרבים שבאו אליי, זה ממש רומם את רוחי ושנית נדרשתי לבצע שינוי קל, התאמה, הגמשה באורח סגנון חיי, עבודתי;  […]

ריצה בקבוצה –

הריצה וכל שכן בקבוצה מאפשרת לי להתחבא מאחוריי הפחדים שלי, הפחדים הבסיסיים ביותר שלי ובראש בראשונה: לעצור! פשוט לעצור ולהפסיק לרוץ. הקבוצה זה גל, זו עוצמה, זה אנרגיה שסוחפת ומאפשרת לי "להיבלע בתוכה" בדיוק כפי שתומאס הובס תיאר את הלוויתן (1650 לערך, אנגליה) = המדינה אשר לעתים כופה על האזרחים חוקים למען יישמרו אלה מפניי עצמם . . . ובדיוק כך אני מרגיש כאשר אני רץ עם הקבוצה שלי – "רצים עם אסף": חסין, מוגן, בטוח, "אחד מכמה", לא מיוחד ולא שונה, חזק וגאה! מצ"ב בסוף מגזין הריצה תוכנית אימון שבועית כולל דגשים, בואו נתחיל . . . […]

קבוצת ריצה מקסימה! חודש מהמם לכולנו!
כן, רוב הגוף שלי כואב ואני נלחם להיצמד לדברים הטובים שקורים לי וקורים המון ובכל זאת . . ללכת לישון ב 01:00 בלילה ולקום – אוטומטית – ב 04:20 בבוקר ולהתחיל לחשב מה לעשות ו / או למה אתה כל כך עייף עכשיו זה ממש לא בשבילי. עצם הקלביקולה – "קולב" שבורה, כחולה, אדומה ולבנה וגן עיוור גוונים שכמוני רואה שם מלא צבעים, היד צריכה להיות במתלה ואני משתגע מחוסר הפעילות Doing שמהווה אבן בסיס בחיי ומשתדל להיצמד להליכות כמה פעמים ביום חרף הכאב, חוסר הנוחות והבאסה, כן, באסה […]

איש ברזל –

האימונים ליעד ולעמידה במטרה (לרדת מ 13 שעות אבל אל תגלו למתחרים האחרים . .) מתחילים להיות ממש קשים, ממש ארוכים, לגוף (בעיקר לרגליים אבל לא רק) ולנפש לוקח יותר ויותר זמן להתאושש מהעומסים ונשארו לי עוד 4 חודשים ל "יום הנתון" ! אם זו הייתה תחרות "איש ברזל" רגילה, נניח באירופה הייתי מרגיש שאני כבר ממש מוכן וחזק אולם כידוע לכם, אני עושה אותה על המסלול הכי קשה בעולם – "ישראמן", ציר 12 על הגבול ישראל – מצרים, מעבר נטפים, עליות, רוחות, בדידות ובעיקר מחשבות על האופי האנושי, הקושי, הניצחון והחתירה הזאת – הבלתי מתפשרת בעליל – אל עבר שיא, פסגה, הגשמה עצמית! […]