"הדופק שלי גבוה, אני מרגיש את היכולת שלי להתנגד או להפסיק להסתיר יורדת בצורה חדה, חדשה, אפילו חריפה; כואב לי, קשה לי, אני חייב לעצור . ."

ואני לא מוריד את הקצב למרות שגם לי כואב, קשה ואני סובל ובכל זאת – אני המאמן ויש לנו הסכם של אחריות של 100 אחוז על המעשים שלנו ואנו לא נותנים לקושי להשבית אותנו מיד, אלא סופרים: 14, 13 וכן הלאה עד 1 ורק אז עוצרים – בשליטה! במחשבה ובמאמץ כן ואותנטי; ואז ב' נעצר ומתחיל לבכות, פשוט כך, כילד, השגנו פריצת דרך משמעותית בתהליך, בדרך של האימון המנטאלי; לשם אני מכוון כבר כמעט חודשיים. "הייתי פשוט עייף כל הזמן, אתה מבין, עובד ומשפחה וילדים וכל זה . . אבל, כאילו כל הזמן עייף . . רק עכשיו אני מבין שזה מצב רוח, "הוויה" כמו שאתה אומר. . ." […]

אבל הכי אנחנו פוחדים לזוז, לשנות, להתאים עצמנו למציאות החדשה, לצאת מהאזור המוגן, "אזור הנוחות", לנסות דברים חדשים, טעמים חדשים, אולי יש משהו טוב יותר ממה שאני מכיר ? מה רמת הסיכון שאני מוכן לקחת וכן, האם יש דרך חזרה למה שהייתי ולמצב שהיה לפני השינוי ?  […]

אימון מנטלי – משפחה וחברים! קבוצת ריצה "רצים עם אסף"

יש לי הרצאה שאני נושא עמי כבר כעשור "פעילות פיזית כמניע אנרגטי לחיים" ובה ישנם מספר אלמנטים הבוחנים את רמת האושר אליו עלינו לשאוף; בשנים האחרונות וביתר שאת בתקופה האחרונה אני נלחם, נאחז וממש "נאבק" בשמירה על האושר הגבוה אליו הגעתי לאחר שנים רבות של מאמץ. אתם מבינים, אושא הוא לעתים כמו פרד, עקשן, לא צפוי, חמקמק ובאירועים דרמטיים גם לא תמיד צפוי ולכן, יש לאחוז בו, לעתים בכוח, כמעט באגרסיביות ולא לעזוב אותו! "אושר, בוא הנה, תקשיב לי, הלו, היי, עצור, בוא הנה"! ואני חייב ורוצה לומר תודה ענקית לחברי הטוב אלון שלא עזב אותי מבית החולים ועד הבית ובכל יום הגיע ודאג משל הייתי ילד קטן. […]

קבוצת ריצה מקסימה! חודש מהמם לכולנו!
כן, רוב הגוף שלי כואב ואני נלחם להיצמד לדברים הטובים שקורים לי וקורים המון ובכל זאת . . ללכת לישון ב 01:00 בלילה ולקום – אוטומטית – ב 04:20 בבוקר ולהתחיל לחשב מה לעשות ו / או למה אתה כל כך עייף עכשיו זה ממש לא בשבילי. עצם הקלביקולה – "קולב" שבורה, כחולה, אדומה ולבנה וגן עיוור גוונים שכמוני רואה שם מלא צבעים, היד צריכה להיות במתלה ואני משתגע מחוסר הפעילות Doing שמהווה אבן בסיס בחיי ומשתדל להיצמד להליכות כמה פעמים ביום חרף הכאב, חוסר הנוחות והבאסה, כן, באסה […]

איש ברזל –

האימונים ליעד ולעמידה במטרה (לרדת מ 13 שעות אבל אל תגלו למתחרים האחרים . .) מתחילים להיות ממש קשים, ממש ארוכים, לגוף (בעיקר לרגליים אבל לא רק) ולנפש לוקח יותר ויותר זמן להתאושש מהעומסים ונשארו לי עוד 4 חודשים ל "יום הנתון" ! אם זו הייתה תחרות "איש ברזל" רגילה, נניח באירופה הייתי מרגיש שאני כבר ממש מוכן וחזק אולם כידוע לכם, אני עושה אותה על המסלול הכי קשה בעולם – "ישראמן", ציר 12 על הגבול ישראל – מצרים, מעבר נטפים, עליות, רוחות, בדידות ובעיקר מחשבות על האופי האנושי, הקושי, הניצחון והחתירה הזאת – הבלתי מתפשרת בעליל – אל עבר שיא, פסגה, הגשמה עצמית! […]

למעלה מ 15 שנה אני חי באורח ספורטיבי גבוה ומחייב ככל שניתן, במקביל למשפחה ולעבודה. בשנים האחרונות אני מעלה במקומות שונים טיפים שונים ומגוונים, עבורכם – הספורטאים ואלו הרוצים להיות. מוזמנים לקרוא, להגיב, להאיר ולתרום בסוף הפוסט. תיהנו.

[…]

אני מאוד משתדל לא לנצל את הפלטפורמה של המיילים זולת אימונים (ניוזלטר של יום רביעי) או דברים מיוחדים אשר מאוד מרגשים אותי וכן, אני, בגילי כבר לא מתרגש מכל עניין . . . […]