לינדזי בנקו – אחת השחייניות האמריקאיות החביבות עליי, חזקה וטכנית והאמת, נראית גם מאוד אינטילגנטית, מסבירה על כניסות ויציאות מהקיר וחשיבות ה"סופר טכניקה", כמו למשל, כניסה לקיר על צד הגוף שאז הוא ארוך יותר על פני גלישה רגילה על הבטן; עוד על תרגילי סגנון בהדגמתו של ראיין לוכטה – אלוף עולם.
[…]
הכי כיף ללמוד וברור, מכל מלמדי השכלתי אך מתלמידי יותר – זוכרים ? כל כך כיף ונעים להיפגש עם אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה ולשמוע על גישות חדשניות, תורות מעודכנות ובכלל, לקשקש ואפילו להתחבק עם קולגות למקצוע שיש ונדמה שממש תופס אחיזה, הן בעולם הספורטיבי – תחרותי והן בעולם ה"סמי ספורטיבי" (כמעט כולם עושים היום סוג מסוים של ספורט או לפחות התחילו לדבר על כך שתיכף מתחילים . . .) וזה שאינו תחרותי גרידא. שאפו ענק לגברת, דוקטור אלן כ"ץ, ראש "ספורטדוק" על הפקת האירוע המרשים והבאת פיגורה רצינית כמו הפסיכולוגית של קבוצת ברצלונה, הגברת אינמה פודג'. אגב, כל הנאמר מכאן ועד סוף הפוסט זה לגמרי פרשנות שלי, אישית, לכל מה שנאמר בכנס המרשים בו נטלנו חלק הבוקר – צהריים שנערך בסינמטק תל – אביב. […]
"הדופק שלי גבוה, אני מרגיש את היכולת שלי להתנגד או להפסיק להסתיר יורדת בצורה חדה, חדשה, אפילו חריפה; כואב לי, קשה לי, אני חייב לעצור . ."
ואני לא מוריד את הקצב למרות שגם לי כואב, קשה ואני סובל ובכל זאת – אני המאמן ויש לנו הסכם של אחריות של 100 אחוז על המעשים שלנו ואנו לא נותנים לקושי להשבית אותנו מיד, אלא סופרים: 14, 13 וכן הלאה עד 1 ורק אז עוצרים – בשליטה! במחשבה ובמאמץ כן ואותנטי; ואז ב' נעצר ומתחיל לבכות, פשוט כך, כילד, השגנו פריצת דרך משמעותית בתהליך, בדרך של האימון המנטאלי; לשם אני מכוון כבר כמעט חודשיים. "הייתי פשוט עייף כל הזמן, אתה מבין, עובד ומשפחה וילדים וכל זה . . אבל, כאילו כל הזמן עייף . . רק עכשיו אני מבין שזה מצב רוח, "הוויה" כמו שאתה אומר. . ." […]
אבל הכי אנחנו פוחדים לזוז, לשנות, להתאים עצמנו למציאות החדשה, לצאת מהאזור המוגן, "אזור הנוחות", לנסות דברים חדשים, טעמים חדשים, אולי יש משהו טוב יותר ממה שאני מכיר ? מה רמת הסיכון שאני מוכן לקחת וכן, האם יש דרך חזרה למה שהייתי ולמצב שהיה לפני השינוי ? […]
אימון מנטלי – משפחה וחברים! קבוצת ריצה "רצים עם אסף"
יש לי הרצאה שאני נושא עמי כבר כעשור "פעילות פיזית כמניע אנרגטי לחיים" ובה ישנם מספר אלמנטים הבוחנים את רמת האושר אליו עלינו לשאוף; בשנים האחרונות וביתר שאת בתקופה האחרונה אני נלחם, נאחז וממש "נאבק" בשמירה על האושר הגבוה אליו הגעתי לאחר שנים רבות של מאמץ. אתם מבינים, אושא הוא לעתים כמו פרד, עקשן, לא צפוי, חמקמק ובאירועים דרמטיים גם לא תמיד צפוי ולכן, יש לאחוז בו, לעתים בכוח, כמעט באגרסיביות ולא לעזוב אותו! "אושר, בוא הנה, תקשיב לי, הלו, היי, עצור, בוא הנה"! ואני חייב ורוצה לומר תודה ענקית לחברי הטוב אלון שלא עזב אותי מבית החולים ועד הבית ובכל יום הגיע ודאג משל הייתי ילד קטן. […]
שלום רב קוראים יקרים, חברים, ספורטאים! הכותרת קצת מטעה שכן, שימו לב היטב "לדקות הזו" והיא באה לידי ביטוי במילה "מנהלים"! היום אין יותר עובדים, הן בתעשייה הישנה והן בחברות הייטק מתקדמות – שכן כולנו מנהלים (ולכולנו, אתם יודעים, יש "צרכים מיוחדים") ואני אומר זאת ללא טיפה של ציניות. כל אחד מנהל את יחידת הרווח והפסד שלו, כל אחד מנהל את הפרויקט שלו ולמעשה כל אחד לעצמו זולת שיתוף הפעולה בזמן "סיעור המוחות", השוואת הדוחות, הביקורות וכן, "סוף הרבעון" – צמד מילים אותם למדתי לאחרונה היטב ועד כמה הן מלחיצות את הרבדים השונים של הארגון. אז בואו נתחיל:
פיתוח מנהלים בחברות הייטק דרך ספורט!
[…]
קבוצת ריצה מקסימה! חודש מהמם לכולנו!
כן, רוב הגוף שלי כואב ואני נלחם להיצמד לדברים הטובים שקורים לי וקורים המון ובכל זאת . . ללכת לישון ב 01:00 בלילה ולקום – אוטומטית – ב 04:20 בבוקר ולהתחיל לחשב מה לעשות ו / או למה אתה כל כך עייף עכשיו זה ממש לא בשבילי. עצם הקלביקולה – "קולב" שבורה, כחולה, אדומה ולבנה וגן עיוור גוונים שכמוני רואה שם מלא צבעים, היד צריכה להיות במתלה ואני משתגע מחוסר הפעילות Doing שמהווה אבן בסיס בחיי ומשתדל להיצמד להליכות כמה פעמים ביום חרף הכאב, חוסר הנוחות והבאסה, כן, באסה […]
אימון מנטאלי בכדורסל;
השנה היא שנת 1993, משחקי הפלייאוף של המכללות: מישיגן נגד אוניברסיטת צפון קרוליינה במכללת מישיגן משחק אחד הכישרונות הגדולים של אותה התקופה – כריס וובר; זה אתלט בכל רמ"ח אבריו, גבוה וחזק עם יכולות של "שחקן נמוך" מקבל בשניות האחרונות – המכריעות – של המשחק, החלטה לא […]
איש ברזל –
האימונים ליעד ולעמידה במטרה (לרדת מ 13 שעות אבל אל תגלו למתחרים האחרים . .) מתחילים להיות ממש קשים, ממש ארוכים, לגוף (בעיקר לרגליים אבל לא רק) ולנפש לוקח יותר ויותר זמן להתאושש מהעומסים ונשארו לי עוד 4 חודשים ל "יום הנתון" ! אם זו הייתה תחרות "איש ברזל" רגילה, נניח באירופה הייתי מרגיש שאני כבר ממש מוכן וחזק אולם כידוע לכם, אני עושה אותה על המסלול הכי קשה בעולם – "ישראמן", ציר 12 על הגבול ישראל – מצרים, מעבר נטפים, עליות, רוחות, בדידות ובעיקר מחשבות על האופי האנושי, הקושי, הניצחון והחתירה הזאת – הבלתי מתפשרת בעליל – אל עבר שיא, פסגה, הגשמה עצמית! […]
יש לי המון חברים מתחומים שונים ומגוונים; אני מאוד אוהב את המורכבות והשונות ביחסיי אתם: גיל, מוצא, השכלה, מעמד לא משנים לכאן או לכאן את מהות ומבנה הקשר וכמו שאיש "מסודר" שאני מכיר, מוקיר ואוהב מאוד יודע שלעולם לא קרה שנשב במסעדה ואציע לשלם חצי מהחשבון וכן, ישבנו בהמון מסעדות ולעולם התשובה תהייה "אספי זה בסדר" וכך נמשיך לסעוד ליבנו כטוב ביין ובחברות. […]
