אני בן 52 (מטורף..) ומתחרה בתחרויות ספורט מגוונות מאז שאני זוכר את עצמי וביתר שאת ב 19 שנה האחרונות עת החלטתי שהספורט יהיה ויהווה "לפיד" ההולך לפניי, דרך חיים, הדרך שלי אל עצמי; בין לבין אני מגלה את עצמי מחדש, מגלה עוד מרכיבים באישיותי ובשליחותי כאן וכן, אימון נערים על הרצף האוטיסטי עושה לי ממש טוב וכנראה שגם להם שכן, עוד ועוד נערים מצטרפים אליי לדרך . . .

המון ספורטאים שואלים אותי במפגשי האימון המנטאלי מה עובד עבורי ביום של תחרות בו רמת ההתרגשות גבוהה ומיד אני עונה שעבור כל אחד מאתנו עובד דבר אחר ובמקרה הפרטי שלי, אפילו קשה לי יותר נוכח גל הפציעות ממנו סבלתי בשנים האחרונות וכל יום הוא "יום שונה / חדש" עבורי בהיבט של הפקת מקסימום מיכולותיי והריי בזה אנו עוסקים לא מעט: "מיצוי עצמי", האם הוצאתי מעצמי את המקסימום היום ? לשם אני מכוון את הספורטאים עימם אני עובד וזה כלל לא משנה האם זה רץ שממש היום ירוץ פעם ראשונה 10 ק"מ ומבחינתו זו תהייה גם "הגשמה עצמית" או, מצד שני, שחקן כדורגל בליגת העל שממש היום יבוא סקאוט – "מאתר כישרונות" מליגה אירופאית בכירה על מנת להתרשם ממנו.

המעודדים שלי: אמא ועומר שאין לי מושג איך באמצע המרוץ הספיק לעצור ולהצטלם . . . ? מיה רצה אתי קדימה.

רצים עם אסף

"רצים עם אסף" – אמא מעודדת

מרוץ כפר סבא

"רצים עם אסף" – עומר מעודד

שימו לב ואנא חשבו על כך: נסו פעם לדבר עם הרץ אשר מגיע ראשון בתחרות 10 ק"מ ובאותה נשימה לשוחח עם הרץ שמגיע אחרון ואני מודה שרוב הספורטאים עימם יצא לי לדבר היו אלו שהגיעו לקראת הסוף . . . זה הולך בערך כך: הרץ שמגיע ראשון: קודם כל "ברכות" ולתת מילה טובה (כולנו בני אדם וכל אחד מאתנו רוצה מילה טובה וחום) ואז לשאול: איך היה ? על פי רוב תשובתו תהיה "היה קשה, היה קשה, נתתי את המקסימום ולא הפסקתי להאמין שאני יכול לעשות את זה . . ."

 

הרץ שמגיע אחרון: "כל הכבוד, נו איך היה . . .? וואו, היה קשה, אני מתרגש, יכולתי לרוץ מהר יותר . . . "

     

מבינים ?

הרץ שרץ מהר, מתורגל, מיומן, בדרך כלל ללא גרם שומן אחד מיותר, יודע איך לשאת סבל ובכלל זה, כמובן לרוץ באנאירובי – מחסור בחמצן ועוד, הוא יודע שעוד כמה דקות ייגמר המרוץ, המשחק וכדומה ובעוד כמה ימים ייצא לקראת משימה חדשה בדרך החיים, דרך הספורט. הרץ שרץ פחות מהר, פחות מתורגל, לא מכיר את הקושי המצטבר, כמו גם, התרגשות מהתחרות, לא אחת סוחב עוד כמה ק"ג מיותרים והכי חשוב לצורך העניין – כלל לא בטוח שיישאר בספורט, שיהפוך אותו לדרך חיים, שכן, הוא הגשים את מטרתו, בין אם היא 10 ק"מ, חצי מרתון, מרתון וכדומה.

הרעיון המרכזי כאן הוא לדעת היכן אני ממוקם ביחס ליכולותיי, בהקשר לתקופה בה אני נמצא בחיי (משפחה, עבודה, פציעות וכדומה) ביחס למה שתדרך אותי המאמן (וכן, הצעקה הכי גרועה מצד הקהל זה "תן בראש"), ביחס לתחושותיי, מחשבותיי (השדים שלי, הפחדים שלי) ביום הנתון וכמובן, מאוד חשוב להתייחס לתחרות – גם אם היא תחרות ראשונה מסוגה – כ"אבן ראשונה בחומה" וכפי שידידי אריה אומר ולא כאבן נוספת ובוודאי לא כאבן אחרונה בצורה של עמידה ביעד ודי . . .

גרף לאתר

בימים של תחרויות לי, אישית, הכי נכון לעשות ספונג'ה. יש לי דירה חמודה, לא גדולה מדי ולא קטנה מדי; הספונג'ה שאני עושה ביום תחרות עוזרת לי להתפקס, לחשוב, לכלכל צעדיי ומחשבותיי לקראת המשימה הקרובה; זאת ועוד, זו פעילות גופנית נהדרת והיא עובדת לי נהדר כחימום וכממריצה של מחזור הדם ולא פחות חשוב מזה – אני חוזר לבית מריח ונקי. אז כן, לי זה עובד נכון ומדויק וזה סוג של "טקס" עבורי ליום תחרות ואני ממליץ לכל אחד מכם למצוא את הטקס שעובד עבורו בצורה המדויקת ביותר ואז, בזמן התחרות, המשחק לתרגל "מנטרות" – פעולה כללית, פשוטה אשר עוזרת לי לשמור על פוקוס בזמן ביצוע הפעולה וכן, שואלים אותי המון ומנטרה יכולה להיות גם במצב סגור, היינו, פנדל או זריקת עונשין וגם במצב פתוח, נניח ריצה: לשחק עם האצבעות כאשר כל האצבעות נוגעות באגודל אחת אחרי השנייה, היפוך הכובע לאחור כאשר מתחיל להיות קשה וכדומה.

מנטרות של שחקני נ.ב.א – קארל מלון הכי מקסים שיש . . .

לסיכום,

העיסוק בפעילות ספורטיבית הוא הרבה מעבר לספורט עצמו. אני, כמאמן טריאתלון ומאמן מנטאלי לספורטאים ולכאלו הרוצים להיות פחות אוהב להתעסק במשקל הספורטאי או אפילו בזמן שעשה (בטח בשלבים הראשונים), אלא יותר להתעסק במוטיבאציה הפנימית לפעולה, באושר שעצם הספורט מסב לספורטאי וכמובן למשפחתו ולסביבתו.

בכלל זה, כיצד לגרום לאותו אדם אשר רק לאחרונה הגדיר עצמו כספורטאי, אכן להמשיך ולרוץ ולהתאמן גם כשקר וגם כשטיפה פצועים ועייפים מעומס החיים ולהמשיך לעסוק בספורט כדרך חיים, כדרך הבריאות, האור והאושר; זו מטרתי הראשונה והנעלה כספורטאי, כמאמן כאדם שרוצה שיהיה כאן מעט טוב יותר . . . אם הצלחתי או לא, ימים יגידו ועד אז, אני גאה בכל אדם אשר בחר להקשיב ל 2 הסנט שיש לי לומר לו בפעילותו; המשיכו כך, זה מרגש לראות כל אחד מכם מגשים את חלומו, בדרכו המיוחדת.

 מספורטאיות הקבוצה / שאפו על הכול !

ספורטאיות הקבוצה / שאפו על הכול !

אורית פופלינגר, רונית חצרוני, תמי פלדמן – רצים עם אסף

המילה האחרונה,

מרגש לראות אנשים, ספורטאים מגשימים חלומותיהם ולכל אלו שרק רואים וצופים ולא מאמינים אני אומר: תתחילו לחלום, תזמינו מציאות, יש שמועה שעם ממש רוצים, משתדלים, מתאמנים ומתייחסים ברצינות, בסוף חלומות מתגשמים . . . אהבה כנה לאלי בלאלי ובני ביתו אשר מרוץ כ"ס מוקדש לבנם זיו שנפל במלחמת לבנון השנייה.

בברכת הספורט, הבריאות והאנרגיה המצוינת,

אסף לב

הצטרפו אלינו בפייסבוק ומוזמנים לעשות "INVITE" לחברים

ערוץ היוטיוב ונשמח לקבל תגובות על הסרטונים

ויש גם אינסטוש מדליק

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

"רצים עם אסף" – תעשו ספורט – זה עושה טוב, לכם ולעולם

קבוצת ריצה בכפר - סבא

                                       קבוצת ריצה בכפר – סבא

אסף לב
אסף לב
במהלך לימודי לתואר שני במנהל עסקים, ראיתי מקרוב המון אנשים עייפים שצריכים משהו שיזין אותם: תחושה טובה, אנרגיה חיובית – משהו מעבר שיאפשר להם לא רק להתמודד, אלא לשגשג בכל תחום בחיים; בדיוק אז הבנתי את מקומי ותפקידי כאן: לאמן! מנטאלית וגופנית, ערכית ותודעתית. אז נעים מאוד👍 אני אסף לב, מאמן מנטלי ומאמן טריאתלון; ספורטאי פעיל, "איש ברזל", מרתוניסט ומאמין בספורט אירובי: הליכה, תנועה שחיה וריצה בעיקר - כדרך חיים! הגדרה עצמית - השכמה מוקדמת בבוקר וניהול אורח חיים בריא ושליו ככל שניתן. יזם, מקים ומאמן קבוצת הריצה בכפר-סבא: "רצים עם אסף" וקבוצת ההליכה "הולכים עם אסף" - ונהנה מכל רגע.♥ מאמן אישי לחיים, לזוגיות, לספורטאים, למנהלים, וגם לאנשים עם "צרכים מיוחדים": שיחה, תנועה, אמונה, העצמה, נאמנות והכי חשוב: חברות.💯

32 Comments

  1. תמי הגיב:

    אסף, מסכימה עם האמור אכן ,ספורט כדרך חיים.
    אצלי,מטאטאה את הבית ערב קודם וחוזרת אחרי המירוץ לבית יחסית נקי,מינוס ריח הספונג'ה,פלוס בלאגן של ילדים שהכינו לעצמם ארוחת בוקר בעוד ההורים רצים להם.? מחכה כבר לאימון הקרוב עם הרבה אדרנלין מהמירוץ הנהדר שהיה היום.
    וכן התמודדות עם פציעות,ועדיין להיות מסוגל לאמן קבוצה ולתת כוח והשראה לאחרים,לא פשוט! כל הכבוד

    • אסף לב הגיב:

      תודה רבה יקירה; אכן, להודות ולהודות על כל מה שיש ונראה שיש אצלכם לא מעט.

      שני אימון קל, שבוע נהדר.

      אסף

  2. אורית רם נוף הגיב:

    אספי,
    אתה מחונן, כותב מחונן, רץ מחונן וגם עושה ספונג׳ה לפני מירוץ…
    אין דברים כמוך!!!

    • אסף לב הגיב:

      מתוקה שאת. מאמינה לכול ?

      כן ממוש, לא משקר, לגמרי ספונג'ה – עובד לי טוב.

      תודה רם נוף, שבוע נפלא.
      אסף

  3. יוחאי הגיב:

    מאמר מעניין הנותן חומר לחשבה.
    היום הייתה פעם ראשונה שרצתי עשר לאחר הרבה זמן. ובעיקר נהנתי מהדרך

  4. חגי פגירסקי הגיב:

    אין על הכתיבה שלך אסף שלא לדבר על הנתינה שלך ללא גבולות.
    מאמן שמצליח להביא את חניכו להציב מטרות ולהגיע אליהן,לא מובן מאליו.
    כל הכבוד לך ולהם!!!

    • אסף לב הגיב:

      תודה קפטן, אהבה והערכה להם; בהחלט.

      מחכה כבר לשישי הבא, רק אם אפשר, טיפה יותר זמן לקפה . . . אתה יודע, בוקר ו"הפוך" עובד לי טוב יותר מאספרסו.

      שבוע נהדר,
      אסף

  5. איל האדום הגיב:

    כהרגלך בקודש,
    what you see is what you get
    אתה חולק עימנו את כל מה שעובר לך בראש.
    תוכך כברך-מה שיש לך בפנים מוקרן החוצה
    וכתמיד גם כייף וגם מועיל לקרוא ללמוד ולהחכים.

  6. אבנר הגיב:

    כתבה גדולה.
    ד"ש לאמא לב. המעודדת של החולצות הכחולות

  7. יוחאי הגיב:

    אבנר אתה נתת מוטיבציה ועצות טובות לריצה.
    כל הכבוד לך ולבנך על התוצאה המצויינת

  8. אייל הגיב:

    כיוונתי את השואב הרובוטי…. זה נחשב?
    מהר או לאט זה קשה, איך אתה אומר זה פ…. 10000 מטרים.
    סחטיין על המעודדים, אין ספק שזה עושה את העבודה.
    יאללה תן בראש!

  9. טל קליין הגיב:

    אסף,
    תמיד כיף לקרא את מה שאתה כותב.
    לא הגעתי היום ראשון וגם לא אחרון. מרוצה מהתוצאה אבל מרגיש שיכולתי יותר (צריך להוריד איזה שתי דקות…).
    תמשיך בדרכך, משפחה וקבוצת ריצה נהדרת.
    טל

    • אסף לב הגיב:

      איזה גבר אתה בנאדם; תודה רבה.

      אגב, חלק מבסיס הכתבה שאולי נשמט לי בין המילים, האדרנלין ושאר הפרעות הקשב המגוונות הוא שלרץ הראשון קשה בדיוק כשם שקשה לרץ האחרון. .מקווה שזה היה מספיק ברור ? ? כל אחד נלחם עם הקשיים שלו והמורכבויות של יכולתו – הגופנית, כמו גם, הנפשית.

      המשך להתקדם, יהיה בסדר; יש לי רעיונות – נדון בהם ונבצע אותם החל ממחר בבוקר.

      לילה,
      אסף

  10. שרון שני הגיב:

    כתבה כל כך מדוייקת..תודה אח יקר

  11. אייל הגיב:

    אסף,
    אחלה כתבה.
    לגבי ״מיצוי עצמי״ יש לי מחשבות עמוקות לאחרונה….
    תודה על העידוד במירוץ וניתראה בשבילים!

    • אסף לב הגיב:

      כבוד ידידי; מוזמן תמיד לרוץ עמנו וכן גם לגביי מחשבות, אתה יודע, יש כמה פתרונות ורעיונות בכובע . . .

      המשך להתקדם בסגנון, בדרכך וכמובן בתוצאות ובתחושות.

      שבוע טוב,
      אסף

  12. אריק הגיב:

    שלום אסף, אנחנו לא מכירים,אבל אני לומד ממך הרבה לגבי הספורט ו ההשלכות שלו על החיים שלנו,התחלתי לרוץ בגיל 50 וקצת,וכמו כל אדם שמתחיל לרוץ,ומשנה את אורחות חייו,עברתי פציעות וגם ניתוחים קטנים,אבל בזכות המאמן והנחישות,וגם הערך המוסף של הפוסטים שלך,הצלחתי להתקדם,ולהוכיח בעיקר לעצמי שאין גבול למה שאנחנו מסוגלים,ההתקדמות מגיעה עם ההתמדה,ואף פעם שום מרוץ אינו קל,אבל לומדים כמו בחיים להתמודד עם הקשיים,להציב מטרה ולהגיע אליה,הספורט הוא כמשל לחיים,וממרום גילי 56רציתי להודות לך על הנקודות הקטנות שהוספת למחשבה האופטימיות שלי מבלי שידעת עזרת גם לי,ועל כך תודה רבה. אריה

    • אסף לב הגיב:

      היי אריה, תודה רבה.
      בהחלט מחמם את הלב לקרוא תגובות כשלך.

      מסכים עם כל מה שכתבת ומודה לך על הפרגון, מי ייתן ותמשיך בדרך הספורט שהיא בהחלט חופפת ומקבילה לא אחת לחיים שמעבר לעולם הספורט שכה אהוב עלינו.

      אנרגיה נהדרת ושבוע טוב,

      אסף

  13. אריק נתיב הגיב:

    מאמר מצויין מאפשר לכל אחד ואחד ולא משנה הגיל או המצב להתפקס על עצמו בנושא כל כך חשוב לגוף כמו הספורט.
    כל מילה נוספת גורעת. הרגשה נהדרת לעוסקים בענף לראות מהם הדברים החולפים במוחו של מאמן כמוך בפעילות הספורטיבית היומיומית
    וזה לא פשוט להחדיר לתודעה של כל אחד ואחד.זה ממש לחשוב על הזולת ובקיצור לעשות רק טוב.
    כל הכבוד.

    • אסף לב הגיב:

      תודה רבה לידידי המלומד;
      שמח מאוד לראות אותך באתר שלנו וכל שכן, מגיב.

      עוד מעט אתה מצטרף לקבוצת הערב כן . . .

      יום נהדר,
      אסף

  14. שחר הגיב:

    כתבה מצוינת ממש נהנתי לקרוא 😉
    תודה רבה על העזרה בהכנה למרוץ!

  15. רונית האצנית הגיב:

    לכבוד הוא לי להגיב למאמר. אין לי פז"ם מפואר כספורטאית, השתתפתי בשלושה מירוצים. בשניים מתוכם הייתי הרץ שהגיע אחרון. ואני כל כך גאה. גאה בכל יום על כך שבחרתי לרוץ ולהתמודד עם הקשיים הפיזיים והמנטאליים. גאה בי כי ממש לא אכפת לי שהגעתי אחרונה. כי הגעתי וזה מה שחשוב לי. והרגשתי כמו הרץ שהגיע ראשון בכתבה: נתתי את כולי ולא הפסקתי להאמין שאני יכולה לעשות זאת.
    תודה אסף על הרוח הגבית לאורך כל הדרך, לפני חצי שנה לא הייתי מאמינה שאני אסיים מירוץ של 10 ק"מ. מפה, השמיים הם הגבול.

    • אסף לב הגיב:

      היי מדהימה שאת; אז רק שתדעי שאני זה שמקבל את כל הטלפונים "אני רוצה כמו ההיא שהתחילה לפני פחות משנה ורצה עכשיו 10 ק"מ ולא מפסיקה לחייך . . . ."

      אז כן, השראה, שמחה, בריאות, כיף, "זה שלך והכול" – המשיכי כך, תענוג להיות חלק מזה.

      אסף

  16. רונית חצרוני הגיב:

    איך עושים פה מגה לייק?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.