מעגליי החיים על הרצפים השונים (הספקטרום האוטיסטי) – גנים, סביבה, בחירות ועשייה – Doing 

בתקופה האחרונה אני לומד וחווה יותר ויותר אימונים מיוחדים ל"אנשים מיוחדים" (הספקטרום האוטיסטי הוא מגוון ורחב) ואני נחשף לעוד ועוד גישות, דעות ודרכי התמודדות עם המציאות הדינמית, הכה "לא הוגנת" לעתים אשר עוברת על חלקנו; אתם יודעים – הוקרת תודה! זה אחד האלמנטים החשובים ביותר בחיים, הן בטוב והן בפחות טוב ובמאתגר ובכל יום אני מבין יותר ויותר את המשמעות של הפעילות הגופנית בהבניית המציאות המורכבת והמיוחדת של אותם נערים על הספקטרום האוטיסטי אותם אני מאמן, מתרגל, מקנה כישורי חיים.

ביום שישי קיבלתי ספר שקוסם לי מאוד (ליאת תודה רבה!) ונקרא: "ביום בו תקרא לי אבא"! המושג "אבא" תמיד היה מורכב, מעורפל ולא ממש ברור ונהיר לי זולת העניין שהחל מגיל 8 אין לי אחד שכזה וזה כבר קצת יותר מ 40 שנה; נכון, יש לי המון תחליפי אב (אילן קסמן, כמוך אין!) ובכל זאת, משהו חסר, שונה ו"לך כאילו אין את הגב החזק הזה הגלום בעצם המילה "אבא". מתוך החוסר הזה עליך להסתכל על העולם ולהתנהל בו ואולי גם ניתן להסתכל על זה שנוכח החוסר – המחסור הזה אתה יכול להסתכל על העולם מנקודת מוצא של בחירה! של החלטה שלך, מי יהיה "כאילו אבא", "תחליף אבא", חבר, גב לתמיכה, כתף לבכות עליה . . .נוכח "בחירה זו" אתה חייב להיות חזק יותר, סתגלן יותר ובעל כישורים נרחבים יותר ביחס ל"כישורי החיים" וכמו שסיפרתי לכם באימון האינטימי והקסום שהיה לנו ביום שישי האחרון, אחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלי היו עת אני בא למגרש כדורגל בלי כסף ובלי כלום ופונה לאנשים מבוגרים – "אבות כמו של החברים שלי" ומבקש: "סליחה אדוני, אתה יכול להכניס אותי למגרש ולהגיד שאני הבן שלך . . .". (באותם ימים הורים היו מכניסים ילדים ללא לשלם).

הכניסה לאצטדיון – תמיד נכנסתי! הייתה הדין בהמשך באיך להגיע לבית הספר (טרמפים – כן, זה היה הגיוני בסוף המאה ה 20 שילד ייסע בטרמפים מכ"ס להוד – השרון – תיכון מוסינזון), איך להגן על עצמך מפני "הגדולים" (קשירת קשרים עם הילדים העבריינים בסביבה) ו / או איך להסתדר במשעולי החיים המגוונים אליהם ובהם נתקלתי. דברים אלו ואחרים ליוו את חיי מנערות והקלו עליי בבחירותיי בהמשך כמו אז וכמו למשל להתנדב בפנימייה לעבריינים צעירים ושם ניסיתי, בדרכי להראות להם את הטוב האפשרי, הפוטנציאלי בחיים.

הספקטרום האוטיסטי כאמור מורכב ומגוון – כמאמן בני נוער על הרצף האוטיסטי אני מתעקש לא אחת לדבר עם בני המשפחה על המשמעויות של "נער עם צרכים מיוחדים"; כל משפחה וכל אדם נדרש להתמודד עימה בדרך הנכונה והמתאימה ביותר עבורו וברם ושוב, אין אדם שלם וחף ממורכבות כזו או אחרת. בחרתי לצטט כאן מתוך הספר הנהדר את אחד משרי החינוך המעניינים שכיהנו כאן – שי פירון: "אתה מבין שאתה המפסיד המרכזי מיצירתה של קהילה חסרה, שאינה מאפשרת לכל סוגי בני האדם לחיות בתוכה כשווים. כולנו נושאים בתוכנו לקות. אין אדם שלם. יש אנשים שנכותם נסתרת מעין יש אנשים כאלו שנכותם גלויה. איש מאתנו לא שלם. את הלקויות שלי אין רואים. הן נסתרות עמוק. יש לי מגוון של כלים לכסות עליהן. את הלקות של בני, רואים גם רואים."

ביום בו תקרא לי אבא

"ביום בו תקרא לי אבא" – אביעד פרדימן

מבינים אותי ? 

כל אחד מאתנו עם החוזקות, החולשות, עם המסיכות, עם הבגדים, האיפור ובלעדיו מהווה את הסך הכול של הגנטיקה שלו, הסביבה בה גדל וכן וחשוב מאוד – את הבחירות שלו בהסתמך על שני האלמנטים הקודמים. כאמור, הבחירה שלי בהתאם לשלושת הגורמים הללו הייתה לרתום את הספורט, את הסביבה שלי ואת "מחסור האב" בחיי ליצירת "כישורי חיים" בהם הישרדות והצלחה הינם "לפיד ההולך לפני המחנה" וכן, כמובן, הצלחה הינה מושג יחסי, חמקמק, לעתים אפילו ערטילאי ובוגדני. כך נולד "אימון מנטאלי וגופני", כך נולד התחום בו היום אני חש מסופק וגאה של "אימון נערים על הרצף האוטיסטי" ובכלל זה הענקת כישורי חיים שביניהם: שמחה, הגשמה עצמית, סיפוק, גאווה, דימוי גוף חיובי, הוקרת תודה (מהקשים ביותר באימון נערים עם אוטיזם וכן גם עם נוער עברייני), יצירת תקשורת ותחומי עניין ולבסוף וכמובן, יצירת קשרים חברתיים המתקיימים לאורך זמן ובנאמנות גבוהה! (סימסתי לך, לא סימסתי כי בטעות כי שיעמם לי . . למה לא חזרת אליי. . . זה אני, המאמן שלך, חבר שלך . . .)

החיים כאימון!

החיים כאימון! לאבא אין חשק לצאת מהבית היום, הילדים זורמים אתו ועושים אוהל בבית; שמחים ולגיטימי

כמעט סוף דבר –

בימים הקרובים מדינת ישראל הולכת לקראת מערכת בחירות 3 ויש אומרים שזה רק "הדרך אל המערכת ה 4" . . . בימים האחרונים יצא לי להיפגש עם נוער עבריין שמהמון היבטים התבגר וכך מצאנו עצמנו משוחחים על "הבחירות" הפוליטיות כמוהם כבחירות בחיים. שאלתי אותם מה הכי חשוב והם אמרו שחינוך ושאם היה להם "מנטורים" שהיו מסבירים להם את המשמעויות של ההחלטות שלהם דאז כנראה שלא היו נדרשים לעבור את השנים במוסדות ובבתי כלא ואז שאלתי אותם אז למה הם יצביעו שוב ל . . . והם ראשית התפלאו איך אני יודע את זה ? ושנית, שאין לו תחליף. הסברתי להם בקצרה (משפטים ארוכים בשיחה שכזו לא יעילים) את גישתי, אמרתי שגם לי קשה וכן, במציאות אחרת – אולי בשוויץ בטוח שהייתי בוחר ב"עבודה – מרץ"  – שכן, הם רוצים לדאוג לפרט, לחינוך ול"שונות" שבינינו; ושגם אני לא יודע עדיין במה אבחר, אבל בטוח שלא אבחר בו. חינוך הוא המפתח, חינוך הוא העתיד של כולנו ואני לא מאלו שמאמינים שאם נמחזר פלסטיק יהיה טוב יותר, אלא רק חינוך! שר החינוך הנוכחי ואני לא אקלקל לעצמי את המצב רוח או אשתמש בביטויים לא ראויים כך שלא אזכיר את שמו, אלא רק אציין שכל אחד הוא נורמלי בדרכו ואיך שאנו נקבל, נשלב אותו בתוכנו וכן, נשקיע בו ובנו! ובדרך זו ניצור סביבה טובה יותר ועולם טוב יותר.

מודה, לא תכננתי לכתוב הבוקר, אולם רצף האירועים והפגישות המגוונות שהיו לי השבוע כמו גם דבריו של שר החינוך פירון בפתיח לספר המצוין (לדעתי ולזיכרוני גם הוא דתי) העומדים בעיניי כסלע מחלוקת כקתרזיס לדבריו של השר הנוכחי (ילדיי גדלו בצורה טבעית ובריאה ולכן יצאו נורמליים . . ") גרמו לי לשכנע את ילדיי שלי לתחרות עד מתי לא יוצאים מהבית היום . . . גלידה למנצח . . . וכך, לפנות לי קצת זמן, לשבת ולכתוב – זה עושה לי טוב, מקווה שגם לכם.

מודה 2 ומסיים – 

מודה לכל מה שקרה לי, מודה לכל מה שקורה לי, מודה לכל מי שנותן בי אמון ומפקיד בידו את האוצר הגדול של החיים – הילדים שלנו שבעזרת השם ובעזרת כל אחד מאתנו יהיו מאושרים, שמחים, מיוחדים, גאים ואוהבים כל רגע בחייהם.

שבת שקטה ונעימה – אסף

 

אסף לב – אימון נערים על הספקטרום האוטיסטי

בברכת הספורט, הבריאות והאנרגיה המצוינת – כתבה נבחרת מהאתר: http://tinyurl.com/asaflev23

הצטרפו אלינו בפייסבוק ומוזמנים לעשות "INVITE" לחברים

ערוץ היוטיוב ונשמח לקבל תגובות על הסרטונים

ויש גם אינסטגרם מדליק

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

"רצים עם אסף" – שלבו ספורט בחיים – זה עושה טוב, לכם ולעולם

לוגו חדש