מלא זמן שלא כתבתי כבר . . הייתי עמוס בעיקר בענייני עבודה (תודה לאל) וכן גם בעניינים שלי שביניהם הישרדות כללית וכלכלית ("ימי קורונה") כשם שרבים מהדור שלנו (גרושים ואני גרוש "בטוב ואפילו מצוין". .) מתמודדים, כגון ריחוק מהילדים, מזונות, שכר – דירה ועוד; בתוך שכך, אני מקבל החלטה ללכת עם ההגשמה העצמית, "השליחות" – לאמן!! אימון כדרך חיים.

האמת, מודה על הכול,

על תחילת השנה המורכבת שהייתה לי, כאשר משאית גרר דרסה אותי בזמן שרכבתי על אופניי האהובות (נג"ש = נגד שעון – אין מי שיעצור לך את הרוח . . ) והייתי בהכנות לתחרות "איש ברזל" באילת, ישראמן וזה אחריי שלא הצלחתי להגשים את עצמי בעבר באותו ציר 12 באילת וגם לא בהולנד – אלמרה עת ירד עליי גשם בתחרות ובתור ישראלי אני לא ממש טוב ברכיבות גשם (14 ימי גשם יש לנו בערך בעונה . . )

3 חודשים אחריי תאונה זו אני נפגע שוב ומחליט לנטוש את ענף הספורט – העבודה שהייתה לי בית: טריאתלון ולהתמקד ולהתרכז באימון "קצת אחר": אימון אנשים על הספקטרום האוטיסטי.

אסף לב - לאחר תאונת האופניים: אוקטובר 2019

לאחר תאונת האופניים: אוקטובר 2019 – עצם בריח שבורה, צלעות שבורות וכן, הלב, הרגש והפחדים: – פגועים

מודה על כל אותם חברים שעזבו את חיי ולא היו שם כאשר הייתי זקוק להם (היה הכי מרגש בעולם לקבל אורחים ובתוך זה "חברים חדשים" – (התפנה לי מקום . .) על הספה בסלון, מלא גלדיי דם וכולם באים להגיד מילה טובה ולעתים לעזור לנקות את הפצעים), מודה על ה"קורונה" אשר הביאה לי זוגיות חדשה וקסומה בדמותה של נועה וממש טוב לי ובעיקר אני מודה לעצמי על כוחות הנפש שהיו לי לבצע את ההתאמות הדרושות למצב החדש בו: גופי איננו מכונה עם כוחות בלתי נגמרים ואני חייב לפתח ולחדד יכולות חדשות~ ובדיוק שם נולד ופרח עיסוקי הישן – חדש כמאמן נערים על "הרצף – הספקטרום האוטיסטי" וואו כמה שעבודתי מרגשת בכל יום מחדש…

זה לא הקורונה – הכול בנו!

קראתי המון בתקופת פציעה זו, חזרתי אל הגאון – צ'ארלס דרווין ותורת האבולוציה (מוצא המינים 1859) שלו ולפיה המין החזק הוא שינצח אולם לא רק, אלא המין שייטיב לשרוד הוא המין שיבצע אדפטציה = התאמה למציאות המשתנה (קורונה כדוגמא)! כאן בדיוק נכנס האימון לנערים על הרצף האוטיסטי! כאן בדיוק התפקיד של מאמן, כל מאמן, כל מחנך! לגוון, לחדש, לייעל, להפתיע וכן, אם ביכולתו גם: להקסים, לשמש דוגמא אישית ואולי הכי חשוב בעבור נערים על הרצף האוטיסטי: להיות שם בשבילם!! תמיד!!

הערב התקצר לי האימון עם ל' – אחד האנשים המדהימים שפגשתי וכן, הוא מה שנקרא על "הספקטרום האוטיסטי" – יש לו מה שנקרא "אספרגר". לפיכך, התפנה לי זמן לכתוב קצת על עיסוקי וקצת על האימון שלנו הערב:

בכל יום ראשון ל' חוזר מהצבא – עבודה ויורד אצלי לקפה ושם אנו מתחילים פעילות; הערב הוא ירד בגלידה (טעה, טועים . .) במרכז העיר וחייג אליי ושאל . .  "איפה אתה" ? מיד הבנתי שזה לא היום שלו ואמרתי לו שאני יוצא לכיוונו ושאני אלך מערבה והוא, כמובן ענה לי "הולך הפוך" . . מזרחה וניפגש באמצע. "התמצאות במרחב" מהווים אבן דרך באימונים שלי: היכן אני נמצא, לאן אני רוצה להגיע ובאיזה "קודים" אשתמש בדרך".

נפגשנו לבסוף – הוא לא הבין את הכיוון מה שאומר, כנראה שאני לא הסברתי טוב ואולי גם אני לא הייתי במיטבי באותו ערב נידון. .  ל' ישב ולא קפץ לעומתי כפי שהוא עושה תמיד ואז אמר כמו שרק אנשים קסומים יכולים לומר, בלי פילטרים וללא פוזות: "אני מת שהפגישה שלנו כבר תסתיים הערב . . ." אופס. בבוקר, אגב, שוחחנו בנייד ו ל' קרן מאושר, עכשיו 18:38 והוא מעדיף הביתה… סבבה ל' מקובל, בוא נחזור אליי הביתה ואקפיץ אותך הביתה עם הרכב.

מאמץ – Doing  ללא מאמץ ובתוך זה הגדרת מטרות ויעדים לא נגיע להיכן שאנו רוצים להגיע – להיות מאושרים וגאים במי שאנו!!

ספקטרום אוטיסטי ובכלל - תנועה זה מפתח לאושר

ספקטרום אוטיסטי ובכלל – תנועה זה מפתח לאושר

אנו כבר קרובים לבית של ל' אני מבצע עוד ניסיון קל "להתיך את הכפור" ואומר לו: "תראה מה זה . . פעם "ערבות הדדית" הייתה מילת מפתח, צירוף מילים הרואי ואני מרים מעט את קולי וכל זה עוד לפני ראש השנה והימים הקדושים לנו וכעת . ."בידוד חברתי" זה צמד המילים אליו הורגלנו ו ל' משיב לי: "אסף עזוב אותי מהשטויות שלך, אני רוצה הביתה". שלא כהרגלי, אני מתעדכן ב"וויז" על המשך הדרך הקצרה ביותר לביתו, מוריד אותו ולא מתאם אתו את הפגישה הבאה . . אתן לו לחפש אותי, את הזמן שלו.

הימים, כאמור, ימי קורונה, ימים של אנשים – מפגינים, רובם "טהורים" על גשרים! אנשים שרוצים שינוי שרוצים "קצת אחרת". חוסר בקבלת החלטות חד משמעיות כמוה כאי קביעת מטרות! הן ברמה האישית וכן גם ברמה הלאומית. כאשר אין הגדרת מטרות, אין הצבת יעדים אנו מתחפרים במקום ולא מתקדמים לשום מקום. אנשים היום בלחץ, כזה או אחר, המון אנשים כיום בלחץ; המאומנים שלי, אנשים על הספקטרום האוטיסטי מביעים את הלחץ, חרדה, פחד ותסכול בצורות שונות; כאשר אני מנסה לחשוב על מאפיין בולט, חוט השני המאפיין אותם הוא חוסר היכולת להסתיר אותו. מי צודק אינני יודע ותפקידי הוא לא לשפוט אף אחד, אלא רק להיות שם איתם, להכיל וכן לכבד האחד את האחר – זה התנאי הבסיסי לאימון.

ל' בביתו, אני מול המחשב, כותב, התפנה לי זמן לכתוב . . . הכתיבה שאבה אותי למשך של למעלה משעה ובה ניסיתי להביע מעט אשר עובר עליי ביום עבודתי – שליחותי בזמן הקצר שניתן לנו להשפיע ולו במעט על הנעשה כאן בכדור הארץ, 2020 דצמבר, ארץ ישראל, טיפה לפני ראש השנה.

סיכום:

הייתה לי שנה מורכבת, דינאמית, קיצונית לעתים, בה גיליתי המון על עצמי ועל הסובבים אותי. אותם מאומנים שלי "אנשים על הספקטרום האוטיסטי" עזרו לי להגיע לעצמי, לקלף משהו מתחת ל"שכבת הקשיחות" ואסף ה "יכול הכול" ולהגיע למקומות אחרים, רגישים ורגשיים יותר ואינני יכול ללא דוגמא מאימון עם א' – גם כן חיל קסום גם עם "אספרגר": "תגיד א' לא חשבת להתקשר לשאול אותי מה שלומי אחריי התאונה" ? א' בציטוט ממש מדויק שלו: "אני לא מבין אסף, הרי אתה אומר שאפילו החיידקים פוחדים ממך . .  ושאתה יותר חזק מכל דבר, אז הייתי בטוח שאתה בסדר . . . ושלך לא צריך לדאוג אף פעם"

וכאן אני רוצה לסיים את אשר היה על ליבי ולהודות שוב לאותם נערים ובוגרים על רצף אוטיסטי כזה או אחר (אני אגלה לכם סוד: לגישתי, כולנו על רצף כזה או אחר אבל אל תגלו לכולם . . ) וכן, למשפחותיהם הנאמנות אשר עושות ימים כלילות למען אלו יוכלו להיות גאים ולספר לילדיי כן, אנו על רצף אוטיסטי ואנחנו גאים בכך וכן, כולנו זקוקים למילה טובה, חיבוק לעתים שכן, כולנו בני אדם והיום – יותר מתמיד – אמפתיה היא "דרך חיים" או כפי שלימד אותי הבוס החכם שלי רז את הדיבר ה 11: אל תשפוטימים טובים הורים, אחים ואחיות שלי, אוהב את כולכם, שמרו על כללי הבטיחות וכן, שמרו על האהבה ועל כוחה של "המילה" לעשות טוב: בכתב או בעל פה.

סוף דבר:

כאמור, מודה על הכול! בעצם עוד מילה . . . הקבוע היחידי כיום הוא השינוי עצמו! (לימד אותי כבר בתחילת שנות ה 2000) במסגרת לימודיי לתואר שני ד"ר צבי גנור ואז, כמו היום במידה רבה, לא הבנו ולא הפנמנו את משמעות המשפט הזה. מי האמין שנגיף קטן בשם "קורונה" cobid 19 יבוא ויטלטל את עולמנו בצורה כזו ונלך עטויי מסכות ונמנע מקשרים חברתיים שכה חשובים לקיום המין האנושי בצורה נאותה, מרגשת ושמחה. בעבור כל זה אני בוחר ואת ואתה חייבים לבחור את החיבור היחידי שהוא בשליטתכם הכמעט בלעדית: גופכם! הווייתכם, תודעתכם ובעבור זה אני בתנועה, בחוץ, מוקדם בבוקר כבר מעל 20 שנה וכן, לא הייתי חולה 20 שנה . . . החיידקים פוחדים ממני חחח😎😊👍😍👌

אסף לב - מאמן אנשים להיות מאושרים

אסף לב – מאמן אנשים להיות מאושרים

באהבה,

אסף לב – מאמן הכי גאה בספורטאים שלו וכמובן בכל אותם אנשים קסומים על הספקטרום האוטיסטי

בפייסבוק אני כאן: https://www.facebook.com/asaf17ran

כפר – סבא

קבוצת ריצה בכפר - סבא