ישראמן 2012 – חצי איש הברזל שלי / אסף לב

נתתי נשיקה לאישה ולמיה, לקחתי את עומר יצאנו לגן "חיבוק אלה", פרקתי אותו שם וטסתי הביתה; שמתי את האופניים על גגון ה"טולה" ועפתי לדרום לאסוף את חברי, המאמן ראובן. תדריך למרוץ מתחיל בשעה 14:00; תיכף חצי איש ברזל אילת  . . . ישראמן 2012 – חצי איש הברזל שלי בבקשה . . .

כמובן שאני הגעתי בזמן והוא עדיין לא סיים לארגן עניינים בחלקי העולם האחרונים שבהם נותרו אנשים חסרי דיור או "עניין כלשהו אחר" ורק לאחר שעה שבה אני קורא באוטו ספר מופלא ("מגידו" של מתיו דן) יצאנו לדרך, לאילת. יוצאים לדרום, לאילת שני חברים, זוג אופניים אחד; האחד לא בטוח שיסיים חצי איש ברזל (1.9 ק"מ שחייה, 90 ק"מ אופניים – במסלול קשה של מעבר נטפים עם עליות ורוחות שאינן מאפיינות תחרויות "איש ברזל" מקובלות מהעולם ולבסוף, 21 ק"מ ריצה – כן, טריאתלון בנוי בצורה כזו שככל שאתה עייף יותר כך היכולת שלך לעצור ולומר עד כאן תהייה פשוטה יותר – עניין של בטיחות, באמצע הים פחות נוח להגיד "לא בא לי" . . .) והאחר, מפנטז על פודיום – גביע במקצה השלשות המעורבות במקצה איש הברזל המלא. כך, מגיעים לאילת לעת ערב, תשושים מהנסיעה, מתאפסים על החדר ומתפנים ללכת לישון, אחריי הכול לילה ללא הילדים – סוג של חופש . . .

כל מיני 058

בוקר התחרות – 04:35 שעון מצלצל, צריך לצאת ליום עבודה. אני קופא מקור, חצי גוף שלי עם חליפה, צועדים בלילה כאשר הכיוון הכללי זה הים – אשקרה קר ולא הכי נעים.

אסף לב - קר לי בבוקר התחרות; אין ברירה 😋😁

אסף לב – קר לי בבוקר התחרות; אין ברירה 😋😁

קופצים למים עם עוד כ 200 ספורטאים (אני ממש אוהב לשחות בים וכן גם לאמן ובעיקר אימונים אישיים במים פתוחים) ומתחילים לחתור לכיוון "דגל ירדן". לאחר כ 34 דקות וקצת פחות מ 2 ק"מ יוצאים מהמים ומתחילים לרוץ לשטח ההחלפה; זוכר שאני לא רואה הרבה – חושך וקר לי עדיין – אבל שומע ברקע "יופי אסף" וזו בהחלט צעקה נעימה. בדרך כלל אני שונא צעקות, כל שכן הצעקה הטיפשית ביותר: "קדימה, תן בראש…." אולי זו בכלל הנקודה שהספורטאי צריך להוריד דופק, אולי מאמנו מתדרך אותו טקטית למשהו אחר ? בכלל, אנא אל תצעקו ציווים והוראות לספורטאים, אלא, המשיכו לצעוק צעקות עידוד כמו: "יופי וכל הכבוד", שזה תמיד מבורך ולראות היכן אפשר לעזור לספורטאי שעל פי רוב נתון בלחץ מסוים. (מנצל במה זו: איילת, תודה שעזרת ולקחת לי את הנעליים בשטח החלפה ודאגת להם לשקית בזמן שאני כבר יצאתי לרוץ ופתרת לי טרדה רצינית).

ההחלפה לוקחת לי כ 5 דקות, המון זמן במושגים שלי, פעם ראשונה בחיי שאני שם גרביים בתחרות ובכלל, אני כל הזמן מנסה לשדר לעצמי מנטרות של: באת ליהנות ופחות להתחרות…מתחיל לפדל והופ…לא מצליח להתחבר לקליט – לפדל. אין מה לעשות, חלודה של יותר מעונה ללא תחרויות נותנת את אותותיה ולאחר מספר דקות שבהן אני רוכב עם גרב על הנעל שמסרבת להתחבר לפדל, אני נעצר. זה קצת מעצבן אותי, אני מאלה שדוגלים שתחרות צריכה להתנהל כמו ביצוע של יחידה מיוחדת עם מודיעין והכנה מדויקים ותכליתיים עם כמה שפחות צורך באלתורים, אולם אני גם מגלה גמישות עם עצמי ולא מתמלא בכעס ועצבנות כשם שהיה קורה לי בתחרויות בהן הייתי מגיע עם ציפיות גבוהות וליחידות המיוחדות עוד נחזור בהמשך….

IMG_0260

מתפעל את התקלה, מתחבר לכביש שדה התעופה ומתחיל לטפס אל עבר הבעיה הראשונה של היום – מעבר נטפים. להפתעתי הרכיבה זורמת יופי, קיבלתי את הטיפ של ידידי זוהר זייף שהפציר בי לא "להישרף "בעלייה ולשמור על הדופק ואני מגיע לסיומה רגוע מאוד ובמצב רוח נינוח לחלוטין. מתחילות הירידות על הציר והטמפרטורה צונחת מייד ומגיע ל כ 6 מעלות. אתה קולט את זה כאשר אתה רואה את החיילים עם חרמוניות וצעיפים….אתה חושב לעצמך, אני אנער את הידיים, אנשוף אוויר חם על כפות ידיי, אסתיר אותם מאחורי הגב ? כלום, שום דבר לא עוזר בירידות האלה, עם הרוח הקרה שבאה מולך. בערך בשלב הזה, לאחר כשעתיים וחצי של תחרות מרגיש שחייב פיפי…וואלה, ג'לים, איזוטוני, קצת מים שתיתי בים והכליות מגיבות.

החלטתי שעצרתי כבר מספיק להיום וכהרגלי, החלטתי לתפעל תוך כדי רכיבה. האצבעות קופאות ובקושי רב מתפקדות, אתה עייף ומנסה לייצב את האופניים תוך כדי הפעולה שבדרך כלל עוברת חלק. לוקח זמן להתרגל לפעולה, אולם מרגע שתופסים פוזיציה זה זורם יופי בכפל משמעות. כמה אמבולנסים בדרך מפרים את השלווה ואתה מבין שכמה אנשים סובלים מהיפותרמיה וחייבים להתחיל להזרים עוד דם לפריפריה – מתחיל להזיז את קצות האצבעות ברגליים ושוב משחק עם הידיים ובין לבין בודק שמצב הבקע המפשעתי שלי רגוע ומאפשר לי להמשיך בתחרות. הרבה מחשבות חולפות בראש, תיכף אני שלוש וחצי שעות בתוך תחרות, כאשר האימון או התחרות האחרונים שביצעתי מעל שעתיים היו לפני למעלה משנה. חושב על המשפחה, על כל האנשים שמפרגנים לי, חושב על הספורט הזה, כמה אנרגיה טובה יש בהתמודדות הזו, אך יותר מכל, אני חושב על אותן יחידות צבאיות, על אותם ילדים שהם מחצית מכפי גילי ומבצעים פעולות חשאיות, פעולות לא פשוטות על מנת שאנו, האזרחים, נוכל ליהנות מכזו שלווה בציר תחרות שאך לפני מספר חודשים הותקף מצידו של הצד המצרי, אז מי אני שבכלל אתלונן שקשה לי.

כך, חולפות המחשבות כאשר אט אט נגלית לפני נקודת ההחלפה. מגיע, נותן, כאמור לאילת את נעלי הרכיבה, שם נעלי ריצה ויוצא לדרך, לירידה מנטפים לכיוון אילת. וואלה, למעלה מ 4 שעות בתוך התחרות, מרגיש נחמד ומנסה לבחון את לוח הזמנים והתזונה שצפויה לי בהמשך. שוב שירותים, הפעם פשוט יותר, על הציר וממשיך לרדת למטה. לפני 3 שנים ב 2009 עשיתי 6:43 שע' ולא בא לי לעלות מעבר לזמן זה, למרות שלא התאמנתי – אז הייתה סערה וזו נחשבת עד היום לתחרות הקשה שהייתה אי פעם. הריצה זורמת לי יופי ואני מדבר עם אנשים ומודה לכל המתנדבים שמפלסים לנו את הדרך ברחבי אילת. 8 ק"מ לסיום, אני מגלה שנותר לי כוח ומתחיל להגביר ולעקוף אנשים. קו הסיום כבר נראה באופק ואני קולט שהזמן עומד להיות ממש זהה. נעמד על שטיח הסיום ומחכה שהשעון יעבור ל 6:44 ומתמוגג מהרגע של ההגעה לקו הסיום ולחיבוק ומגבת משגיא שטיגמן הבלתי נגמר.

הייתה יופי של תחרות, ברכות חמות וכנות לניר וכל צוות שוונג על עמידה ביעדים תחרותיים וכניסה הולמת לנעלי הענק של מר מילמן. תודה רבה וגדולה למשפחתי, לחברי, למתאמני ולכל מי שמפרגן לי – האנרגיה הטובה מגיעה. אני מסיים את התחרות, ראובן חוזר הביתה עם גביע, תודה רבה.

"גמור" ומבסוט בסיום

IMG_0270IMG_0263
IMG_0257

עוד מילה, אם מה שנכתב כאן וזה נראה לכם קשה, אזי, שימו לב, שזה כאין וכאפס לעומת מה שעוברים אנשי הברזל והקשיים הנקרים בדרכם. די אם נציין, שבשעה 21:00 לערך כשאני יושב ואוכל את ארוחת החלבון שלי הם עדיין רצים לאורך הטיילת ומנסים להגשים את שאיפותיהם וחלומותיהם. ולגבי ההפגנה בסוף התחרות לגבי אלו שהורדו ממסלול האופניים, נציין שבכל תחרות ישנה מגבלת זמן – cut off time שנובעת משיקולי משטרה או משיקולי בטיחות הספורטאי. במקרה שלנו, לא הייתה כל הצדקה להפגנה המאולתרת של אלו שהורדו ממסלול הרכיבה, כל שכן, כאשר מנהלי התחרות הסבירו את הקושי המצפוני והערכי שהיה להם בביצוע פעולה זו.

 

הפגנה מיותרת בטקס הסיום

בשמחות ובברכת הספורט, אסף לב – קבוצת "רצים עם אסף", קבוצת הליכה בחוף הצוק

קצת על חצי איש הברזל בחיפה 2013

מאמן טריאתלון, אימון מנטאלי לספורטאים ולכאלו השואפים לכך

הצטרפו אלינו בפייסבוק 

ערוץ היוטיוב שלי

 

הרצאת השראה - אסף לב

אסף לב
אסף לב
במהלך לימודי לתואר שני במנהל עסקים, ראיתי מקרוב המון אנשים עייפים שצריכים משהו שיזין אותם: תחושה טובה, אנרגיה חיובית – משהו מעבר שיאפשר להם לא רק להתמודד, אלא לשגשג בכל תחום בחיים; בדיוק אז הבנתי את מקומי ותפקידי כאן: לאמן! מנטאלית וגופנית, ערכית ותודעתית. אז נעים מאוד👍 אני אסף לב, מאמן מנטלי ומאמן טריאתלון; ספורטאי פעיל, "איש ברזל", מרתוניסט ומאמין בספורט אירובי: תנועה, רכיבה, שחיה וריצה בעיקר - כדרך חיים! הגדרה עצמית - השכמה מוקדמת בבוקר וניהול אורח חיים בריא ושליו ככל שניתן. יזם, מקים ומאמן קבוצת הריצה בכפר-סבא: "רצים עם אסף" וקבוצת הרכיבה של כפר סבא - ונהנה מכל רגע. ♥ מאמן אישי לחיים, לזוגיות, לספורטאים, למנהלים, וגם לאנשים עם "צרכים מיוחדים": שיחה, תנועה, אמונה, העצמה, נאמנות והכי חשוב: חברות.💯

55 Comments

  1. שרית הגיב:

    אסף המלך
    עם כאלה אנרגיות חיוביות לא פלא שחזרת כל כך מהר מהפציעה
    ברוך שובך לישראמן
    וכבוד על התוצאה !!!
    פוסט מרגש ביותר

  2. ונסה זוהר הגיב:

    אסף כל הכבוד, אני חייבת לציין שמעבר לזה שאתה ספורטאי מוכשר
    אתה גם מגלה כישרון כתיבה יוצא מהכלל
    יישר כח!!!

  3. דורון הגיב:

    איזה מרגש! איזו עוצמות!! גדול הקטע של הפוזיציות שווה פוסט רק על זה :).
    גיבור!

    דורון

  4. אבי הגיב:

    אני מבין למה ראובן בחר בך כמאמן המנטאלי שלו.
    הסיפור הזה מוכיח את עוצמתה של הרוח האנושית כמה היא חזקה בהרבה מהגוף.
    כול הכבוד באמת כבוד, אין הרבה ספורטאים ישראלים עם כוח מנטאלי כמו שאסף הפגין כאן.
    אסף סחטיין זו השראה אמיתי.

  5. אורי הגיב:

    אנשים שואלים על כישרון הכתיבה,אולי תקדיש טור על אביך זיכרונו לברכה ותספר לקוראים מאין הכשרון.

  6. אילת הגיב:

    נהנתי לקרוא יותר מאשר ההשתתפות בתחרות(בחלק שלי)…
    סיכמת יפה את כל התחרות כולל הקטע הלא יפה של משפחת שלינגר – פשוט בושה.
    ישר כוח, כל הכבוד על החזרה המהירה לשיגרה
    "אנרגיות חיוביות"

  7. עידית הגיב:

    אסף – כל הכבוד
    רוח הלחימה וחוסר הוויתור רואיים להערכה רבה

    רק אנרגיות טובות ולכל אורך הדרך

  8. מיטל הגיב:

    כל הכבוד ממי, גאים בך כל המשפחה!
    נשיקות ואהבה.

  9. עופר גנשר הגיב:

    ביום שישי האחרון חשבתתי עליכם אנשי הברזל. בעודי מסיים יום עבודה רגיל הרהרתי לעצמי….אנשי החצי כבר סיימו או מסיימים עכשיו. בארוחת הערב המשפחתית המחשבה היתה נתונה לאנשי הברזל(יש לי אחד בחברה). חשבתי לעצמי שהוא ועוד רבים אחרים עדיין על המסלול. כאחד שמצוי בענף אני מודע לקשיים העצומים של מרוץ מסוג זה. אני מוריד בפניכם את הכובע. כל הכבוד לכולכם ובעיקר לך על השעות, ההשקעה, האמונה, האנרגיה וגם התוצאה ללא אימון מתאים!
    כל הכבוד!!!!!!!!!

    • איזה כבוד, עופר, מוטו אופן, לעונג הוא לי לשמוע דברים כאלה מפיך.

      אכן, לראות את אנשי הברזל רצים על הטיילת כשאתה כבר אוכל ואחרי מקלחת,
      זה מחזה כמעט בלתי נתפס. פשוט עמדתי על הטיילת שעות וצפיתי בהם.

      רוח הקרב והלחימה של היהודים, הישראלים, אולי…. ?

      תודה,
      אסף

  10. D.D. הגיב:

    אסף שוב כל הכבוד על תחרות, על החשיבה החיובית ועל הכתיבה

  11. אורית הגיב:

    אסף, בחלקים של הפוסט הרגשתי כאילו אני עצמי הייתי שם (ובחלקים אחרים ממש לא, נותנת לך להבין איזה ;). אתה בהחלט מודל לספורטאי, תסביר לי שוב איך כמעט בלי להתאמן אחרי הפציעה עשית את זה…?

    • בבקשה יקירתי:

      א. שנים של אימונים. זוכרת: הגוף, השריר זוכר שפעם הוא היה בנקודה ההיא….
      ב. טכניקה – עליה יושבת כל היכולת בהתאם לסעיף א'.
      ג. המון, המון אנרגיה טובה, רוח ספורטיבית ואהבה.

      אנרגיה טובה יקירה, בשורות טובות באיזה תחום שתבחרי.

      אסף

  12. יוסי אגמי הגיב:

    לא ראיתי אותך בהתחלה ולא באופניים אבל לפחות העברנו "כיף" בריצה.
    שמחתי ליראות אותך רץ ושהכל בסדר, איפה שהוא קצת דאגתי בכל זאת.
    היה כיף בסוף למרות שתוך כדי היה קשה להגיד את זה.
    באתי טעמתי ונכוותי, למרות הרבה שטויות שעשיתי בדרך ובזבזתי הרבה זמן, הפקת לקחים היא התהליך החשוב לפעם הבאה.

    ניתראה בהמשך, אוהב אותך
    יוסי אגמי

    • חזרה יוסק'ה,

      הייתה המון אנרגיה טובה וסך הכול יצאתי מאוד מרוצה, הן מהענף שלנו והן מעצמי.

      נחים טיפה, אימוני שחרור, ממשיכים הלאה, לך וזה בדוק, יש עוד המון לאן להתקדם.

      בשמחות,

      אסף

  13. רובננקו הגיב:

    באישיות שלך אתה משדר בעיניי את כל מה שמדהים בספורט שבחרנו בו. פירגון, אהבה , אנרגיות טובות והטוהר הנפלא בערך הספורטיביות . מלך !

  14. קנדלי יהודה הגיב:

    כל הכבוד לך על ההתמדה והנחישות, זה לא פשוט בכלל ובטח לא אחרי פציעה.
    זו עוד הוכחה לנצחון הרוח על החומר.
    כבוד!

  15. אסף כל הכבוד, נחישות ראויה לשמה !

    זוהר רובין
    מחנות "zohar & miguel" ברחוב החרושת 8, כפר סבא,
    054-7372007

  16. yirmi הגיב:

    אחלה אסף, כייף לראות.

    מוזמנים לחנות ןכמובן, בהצלחה בהר לעמק.

    ירמי,
    מצוק כפר – סבא
    ויצמן 38

  17. vexler eldad הגיב:

    אף על פי כן נוע תנוע.
    כל הכבוד, יצאת לתחרות עם הרבה חששות בנוגע למצב הבריאותי ולמרות זאת סיימת ולא נפגעת יותר
    אלדד

  18. שלי הגיב:

    אני כמעט שהייתי שם, בזכות הכתיבה האותנטית. איזה כישרון!!
    גאה בך מאד על ההשתתפות!!
    אם אי פעם יצא, אזכור לא להיות לידך כשהטבע קרוא לך בתחרות חחחח

    כבוד כבוד כבוד!!

  19. Yuval G הגיב:

    מספר 1 אתה!
    ספורטאי השנה בשבילי,

  20. צורי קינג הגיב:

    כבוד!!
    ללא מילים השארת אותי,אל תפסיק:))

  21. שלומי שור הגיב:

    אלוף!!

    אחינו.. אחד הרגעים היותר נחמדים במרוץ הקשה הזה היה לראות אותך מחייך באזור הק"מ ה 15 לפני נקודת הסיבוב בריף הדולפינים. לדעת שאתה, למרות הפציעה, נמצא כאן עם חיוך על הפנים הפכה לזריקת אנרגיה של ג'ל וחצי.

    אחלה פוסט!!

    שלומי שור

  22. כבוד גדול והרבה תודה אחי.

    אכן, הייתה חויה נפלאה, נרשם לכינרת.

    אחלה שבת,

    אסף

  23. מיקי הגיב:

    כיף , כיף לקרוא ולהרגיש ממש כאילו אני שם אתך ביחד.
    אתה בדרך המלך…

  24. איתן פרנק הגיב:

    אחלה, מבין שהייתה יופי של חוייה.

    אל תעצור,

    איתן

  25. Yuval G הגיב:

    כל הכבוד

  26. dafna הגיב:

    מקסים,

    דפנה

  27. […] כן, כך נראיתי בתחילת ה "סצינה" של הטריאתלון למרחק הארוך – אך לא המלא…. – לפני כ 7 שנים, שנת 2009, אילת, ישראמן. החוויות מ 2012 נראו כך… […]

  28. […] ד"ר זגר וכשלושה שבועות אחרי שב ועושה (אמנם בחצי קלאץ') חצי איש ברזל על מסלול הישראמן […]

  29. אייל הגיב:

    יאללה תן בראש!!!
    מקנא בך, בא לי גם לעשות אחד כזה.

  30. דניאל הגיב:

    תשמע אסף, כל הכבוד! הכוח הפנימי שלך הוא נהדר – תמשיך לאמץ את הספורט אל ליבך ולתת השראה לאנשים.

  31. איתן פרנק הגיב:

    יפה,

    בהצלחה בהמשך

    איתן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.