משחה PORT2PORT ארוך / תל – אביב – אסף לב
משחה PORT2PORT ארוך / תל – אביב
לפני כשנה וחצי נפלתי מהמיטה ונפצעתי, קרע בגיד אכילס; תוכנית האימונים שלי, כמוה גם כמסלול החיים שלי נאלצו לעבור רביזיה כללית.
שחייה במים פתוחים – אימוני שחייה בים: אסף לב – מאמן טריאתלון מוסמך
מיד עם חזרתי הלא מספיק מדורגת לעולם הריצה נפצעתי שוב, הברך שנשאה את כל המשקל של הגוף בחודשיים אותם ביליתי עם קביים לא עמדה בלחץ וברור שעליתי כ 2 ק"ג בתקופה זו ובום – קרע מדיאלי במיניסקוס, אוף. חצי שנה כבר שאני מאמן את הקבוצה הנפלאה שלי "רצים עם אסף" ומלווה אותם עם רכב, אופניים וכדומה וכן, בקושי רץ, בקושי רב. בכל החצי השנה הלא פשוטה הזו אני לא מפסיק לחפש מזור לכאביי, להימנע מניתוח ולנסות לחזור לכושר הטוב שהייתי בו טרם הפציעות הסדרתיות שתקפו אותי בשנה וחצי האחרונות. כך, חזרתי לחדר כושר – משעמם פחד – אבל מה, חזרו לי הידיים החזקות ואני חש שוב את המסה המרוכזת ואת יכולת הגוף לתפקד, להגיב לבקשות המוח. חייב לחזור ללוח התחרויות, למיצוי האישי – העצמי, למאמץ הזה, להתמודדות הזו . . .
היום היה יום של שחייה – תחרות שחייה מים פתוחים: 4.5 ק"מ מחוף גן צ'ארלס קלור – נמל יפו – ועד חוף מציצים – הלא הוא ,נמל ת"א. הרבה זמן כבר לא שחיתי מרחק כזה; הפעם האחרונה הייתה במסגרת ה"מכבי מן" וזה היה בכינרת, 5 ק"מ במסגרת שבוע תחרויות מרוכז. יש לי חבר טוב, ראובן מילמן שמו – עשינו ביחד קורס מאמני טריאתלון ומאז אנו אוהבים להתאמן ולהתחרות יחדיו; העניין הוא שראובן אוהב לאתגר אותי תמיד בענפים בהם אינני מאומן באותו פרק זמן. כך, למשל, בשחייה אני כמעט ולא מתאמן, נוכח האימונים בשעות הערב המאוחרות 21:00 חחחח עם המאסטרס של בית ברל (זהר גלילי) נוכח היקיצות המוקדמות לאימוני הקבוצה שלי. רוצה לומר, הפעם הגעתי לא ממש מאומן, אך לא הייתה לי ברירה: מילמן, בדרכו, הודיע לי שאני צריך להיות ביום שישי, ב 6 בבוקר בחניית הנמל ושזה המרחק שאצטרך לשחות ושהוא חייב לרוץ . . . וואלה, נחמד, אני אוהב דברים כאלה, יוצאים לדרך. זמן להתאמן כמעט ואין, אך בתוך תוכך אתה יודע שים ותחרויות זה פחות או יותר הסביבה הטבעית שלך – סומך על עצמי.
05:30 בבוקר, מוצא חנייה בנמל (בסוף היא תעלה 100 ₪ – נראתה תמימה דווקא), ראובן מגיע ומסביר לי שחייבים לרוץ " 5 קיי " ולהסתגל לעיר הגדולה ובכלל, לרוץ זה הכי כיף, שיהיה, בכיף, בקטנה, רצים 5 ק"מ, זורקים ציוד ברכב, נשארים עם בגדי ים ועולים לאוטובוס עם עוד כ 50 אנשים ליפו, נחמד, בחיי. תדריך קצר, תכליתי – אפילו בוקר טוב הוא שכח לומר ונעמדים על קו הזינוק. מת על זה, הריגוש הזה, ההתמקדות הזו, ה"אני בתוך עצמי", המחשבה על הקשיים שבדרך, על הסיפוק שבסוף, על הקשר הבלתי אמצעי הזה והנדיר הזה בין מערכת השלד, השריר והראש שלך וברור, למצוא ולמצות את ההלימה ביניהם וכן, אין על ההרגשה ואין על ההתרגשות הזו . . .
זינוק ואני בתנועה, לא רואה אף אחד בעיניים, צריך לעבור את הגלים – אין בעיה, זה התחום שלי . . . עף קדימה, מגיעה גל, צלילה קטנה וממשיך, וואלה – קופצת מחשבה: "יש עוד ים של דרך, אין לאן למהר . . .", אבל שווה לי לנסות לתפוס כבר עכשיו "פור" קטן על אילו שפחות מיומנים, מחשבות, כאשר לקראת סוף הקטע אני מתחיל להיעקף על ידי קבוצה של שחיינים. מחשבה שנייה קופצת: "ראבאק, הם מתאמנים אה….כל יום שאני עם הקבוצה שלי, רצים בים אני רואה אותם שוחים בצוק… וואלה", אוקיי, חפש את "הקצב שלך" – הצמד לאקדחונים שלך; כאן מאמר נהדר על טכניקה, להארכת תנועה בשחייה.
40 דקות בדיוק חולפות כאשר אני מרים לראשונה את המשקפת, מרגיש לחץ על העיניים, שתיתי לא מעט מים, גם הדופק מעט גבוה, הכובע פתאום לוחץ לי על הראש. שמנתי אולי ? מוציא מהבגד ים ג'ל ובולע אותו בשקיקה עם מעט מי ים וממשיך הלאה. עושה חשבון קצר על פי בתי המלון שאני בערך באמצע הדרך ואם אצליח למשוך קצב זה, ארד משעה וחצי וזה אחלה בהתאם לרמת כושרי הנוכחי. וואלה. 10 דקות אחרי זה מנסה לעשות קצת סדר, נוכח הקושי שאני מגלה להמשיך לחתור ונוכח זה שאני לא מצליח לשמור על הטכניקה של שליחת יד רחוקה, גריפת מים, נענוע האגן לכדי זווית של 28 מעלות והכי חשוב, אני לא מצליח להיכנס "לקצב תחרות", לקצב הרמוני בו המים "מקבלים אותי" ואני לא צריך להוציא כל כך הרבה אנרגיה על מנת להתקדם. אז מגיעה המחשבה הקשה ביותר ומהרבה היבטים המורכבת ביותר עבורי בתחרויות השונות בהן אני נוטל חלק: "עבור למוד הישרדות" – שיא או פודיום אין לך היום . . . מבצע עצירה נוספת, שחייני המרחק הקצר מתחברים אלינו ואני מנסה לעשות עליהם "דרפטינג" ואכן, מצליח להחזיק עמם קצת.
לאחר כמה דקות הקבוצה הראשונה שלהם נעלמת מהעין ונראה לי שאני דיי בודד, לבד במלחמה שלי אל עבר קו הסיום…. אוף.
נלחם, חושב על גדול רוכבי האופניים אי פעם אדי מרקס שנשאל פעם איך הפך להיות הכי גדול בכל הזמנים וזה הגיב יחסית בפשטות: "פאדלה, פאדלה, פאדלה". פידול אחר פידול, צעד אחר צעד, חתירה אחר חתירה, אין דרך אחרת . . . אימון מנטאלי טהור ! עוברים את חוף הילטון והמרינה ואני מרים את הראש ומנסה טכניקות שחייה מגוונות אותן ראיתי בשנים האחרונות, פשוט מנסה לקבל אנרגיה, "תנופה" מהוצאת הראש והיד כאשר אני רואה את הבויה האחרונה ומבין, אין עוד הרבה. מתחיל לשחות שחייה קצבית, עוצמתית, טיפה נמאס לי, חש על הקצה, הייתי צריך להתאמן טיפה יותר ליום זה.
זה מגיע, נכנס לחוף מציצים ומחשבות מדליקות מציפות אותי על כמה אני אוהב את החוף הזה, האנרגיה שבו – ביום ובלילה, המטקות, המשחקים עם הילדים ובכלל, נורא רוצה כבר לגעת בקרקע שהופ, הנה אני נוגע. וואלה, הרגליים מסתגלות בקושי ואני רץ לשער הסיום. 1:39 שעות שזה בסדר, ברור שיכולתי לשחות טוב יותר ומאידך, יכולתי גם להישבר בדרך. הכול בסדר, ממשיכים קדימה, כמה שאני אוהב להתחרות.
אסף לב – אימון שחייה מים פתוחים – מאמן טריאתלון
אחלה שבת,
אסף לב – אימוני שחייה במים פתוחים, מאמן טריאתלון – וינגייט
הצטרפו אלינו בפייסבוק
38 Comments
חובה להוסיף יישר כוח למארגנים ובכלל זה, הפיכת מדינת ישראל למעצמת ספורט !
בסופ"ש זה:
פורט טו פורט
צליחת הכינרת
טריאתלון נתניה.
מדהים וברור, אל תפסיקו לעשות ספורט – זה מחייה את הגוף ואת הנפש !
שבת
הצלחת להעביר ממש טוב את התחושות והמחשבות בזמן אמיתי של תחרות… יופי של התמודדות מנטלית עם הקושי שיש לנו יחסי אהבה שינאה איתו…
תודה דוד, איש יקר,
כבוד ושבת נעימה ורגועה.
אסף
אחי. תענוג צרוף לקרוא אותך.
יאלה תכתוב כבר ספר.
ח מ ו ד,
הרבה תודה, בוחן אפשרויות…
יום מעולה,
אסף
איזה תותח אתה… פעמיים כבוד!!
פעם ראשונה על הכתיבה ופעם שניה על הביצוע, חתיכת מרחק שחית הבוקר..
נשיקות יקירה,
תודות וד"ש
כל הכבוד. הדברים שאתה מתאר על ההתמודדות מעוררים השראה.
כל הכבוד מזדהה אתך לחלוטין.
היי סא"ל, טוב לראותך כאן.
המון תודה, מחכה לך בחזרה לאימונים….
אסף
נשמע מדהים ומלא השראה ולחשוב שאני בדיוק שתיתי קפה … שבת
שלום !
אחלה שבת. קפה זה טוב, רק בלי סוכרזית כן….
אכן מגניב לקרוא את המילים ולהרגיש כמו בתחרות
העברת את זה יפה
מי כמוני יודע על הפציעה שלך עוד מימי קרע בגיד אכילס
שעות של טיפולים וקשיים אך אני כולי תקווה שאתה תגבור על הכל ושהטיפולים עזרו
כמה חשוב לשמור על תחזוקה קבועה
(לפחות אחת לחודש)
מאמין בך ובכל הקבוצה שתגיעו למטרות ששמתם לכם
יישר כח אלוף ניפגש בטיפול הבא
המון תודה אריאל; אין ספק שהטיפולים שלך עוזרים לכולנו.
בהצלחה לך ולאישה עם הדור הבא,
שבת,
אסף
כרגיל, יכולת ביטוי נדירה!
כתבה מרגשת המעבירה היטב את התחושות של כל מי מאיתנו הנוהג לעמוד בקביעות על קו זינוק כלשהו. …
רק תמשיך להדביק את כולנו באופטימיות הזאת, מצרך דרוש במקומותינוו !!
תודה רבה מאמן וחבר יקר.
מעריך את הכול.
אסף
יופי של שחיה, עם יופי של כתיבה
שועטים קדימה אל עבר היעד הבא 🙂
X2 ביום. X3 ברצף , נשאיר קצת מתח לקוראים
אחריך בוס,
תודות.
אסף
אסף,שאפו גדול על הכתיבה,הכתבה מעבירה את כל התחושות,קשיים,אווירה ובעיקר את הנפש הספורטאית שבך,נהניתי לקרוא להבין ולהפנים,
בהצלחה בהמשך
אש על הגולש, תודה רבה יניב,
בקרוב אצלך, תכתוב, אני אפרסם כבר….
שבת מעולה
נפלת מהמיטה ? לפני שנה וחצי ? קביים ? וואלה …
וואי . מדהים . הן הכתיבה הזורמת והן המלחמה המנטלית והביצוע בכלל . כבוד !!
היי דליתוש,
מת עלייך ועל תגובותייך…. כן, עברנו יחדיו דיי הרבה בשנה החולפת.
נשיקות ותודות,
אסף
אכן לא בריא ליפול מהמיטה (לכאורה מהמקומות הבטוחים בבית…)
הזכרת בקצרה את תהליך ההחלמה (לרבות מהפציעה הנוספת) מבלי להתייחס לתעצומות הנפש הנדרשות לחזור לכושר.
ברם, כשהגעת לנושא התחרות הנוכחית – הפלאת כתמיד להרחיב ולתאר את מה שעובר לך (ובעצם לכולנו) בראש בזמני הפיקים של המאמץ… בין אם מדובר בתחרויות בגילאי בי"ס, ודאי בזמני מאמץ בצבא וברור שגם בפעילות הספורטיבית במהלך החיים, כיום.
דווקא התאורים המנטליים שבו את ליבי (כתמיד).תוך ציפיה (ואמונה) לנוספים שתפרסם לאחר תחרויות נוספות.
כתמיד, טענת אותנו באנרגיה חיובית.
שמע, איל האדום, עם כאלו תגובות, אני לא אפסיק להתחרות וכמובן לכתוב על זה.
המון תודה,
אסף
אתה פשוט מדהים. כבוד להיות מאומן שלך. אתה מופת ודוגמא ליכולת מנטאלית עילאית. בהצלחה בתחרויות הבאות
אח יקר, בקטנה, פשוט משתדל, אתה יודע.
מספרים על שחקן חדש וצעיר שהגיע לריאל מדריד ואמר לעצמו, וואלה, ריאל, אגיע שעתיים לפני האימון להתחיל להתאמן. רבה הייתה הפתעתו כי על המגרש כבר נמצא שחקן שמתאמן . . . כן, נכון, כריסטיאנו רונאלדו זה היה.
מבין, עבודה קשה – גוף וראש ותמיד, כדרך חיים.
הרבה תודה על התגובה.
אסף
אך איזה כיף! אתה נותן לי השראה לצאת לשחייה כזו גם!…
כשאני יושב וקורע את התחת בעבודה משרדית פרויקטלית, פתאום משחה אל הים הפתוח נראה כל כך מרענן – התמודדות שהיא אחרת לחלוטין. כל הכבוד על הכוח הפנימי!
יש לך פרטים על משחים נוספים בזמן הקרוב?
אני בפנים!
אחלה, תודה רבה דניאל.
כן, קיבוץ מעגן 15 לאוקטובר, "משחה התנינים", אחלה חוויה, משחים של 3 ו 5 ק"מ וכן, תבוא להתאמן לפני . . .
יום מקסים,
אסף
אסף היקר
תמיד כיף לקרוא את רשומיך ואת הדרך שבה אתה מתמודד עם הדברים!
עדיין ממתין לראותך שורף את השדות ואת האספלט.
דובב
תודה דובב, ידידי היקר.
מקווה שזה יגיע וכן, ללא ניתוח . . . בינתיים, פילאטיס עושה לי פלאות בברך.
תודות וחג מקסים לך ולכל בני ביתך.
אסף
אין כמו מים פתוחים עם קצת מלח בפנים,
רק היה רצוי בשעה קצת מאוחרת יותר.
מטקות מלחמה,
אחי הקילר, תודה.
האמת, חשבתי עליך בדרך, פעם שחינו משהו דומה אחרי משחק מטקות ראדיקאלי.
אחלה שבוע, רביעי בים.
אסף
אסף,
מה שמדהים הוא שאתה מצליח להדוף את הנטייה שלנו של האנשים "הרגילים" להשתבלל להתכרבל לחזור למיטה. למרות הפציעה למרות שלא התאמנת בשחייה – ישר לתחרות מחוץ לאזורי הנוחות!! בלי הנחות מביס את הים את הגוף את הראש.
שאפו ענק מייצר השראה לכולנו !!!
תודה רבה יקירה, כמאמר המשורר,
את ואני רצים יחדיו עד גיל 80, ברור, תיכף חורף, ריצות בגשם ועם אנשים צעירים שברבות הימים הופכים למפקדי יחידות בכירות ב צ.ה.ל
את לוחמת בדיוק כמוני אם לא יותר….מבינה, את ההשראה.
נשיקות,
אסף
interesting
Thank's
[…] מה יש לי ב 30 לאוקטובר ? למשחה של ה 5 ק"מ אגיע עם אימונים קלים בלבד ויהיה בסדר, זה מרחק שקצת […]
[…] מה יש לי ב 30 לאוקטובר ? למשחה של ה 5 ק"מ אגיע עם אימונים קלים בלבד ויהיה בסדר, זה מרחק שקצת […]
[…] מה יש לי ב 30 לאוקטובר ? למשחה של ה 5 ק"מ אגיע עם אימונים קלים בלבד ויהיה בסדר, זה מרחק שקצת […]