המוסיקה מלווה את חיי החל מהיום שבו אני מכיר את עצמי;

לכל סיטואציה בחיים הדבקתי שיר והיא קיבלה טעם וריח בהתאם לחוויה ולאיכותה; כך, מצאתי עצמי במיוחד בשנים האחרונות, עוטף את עצמי בשירים קצביים, סוחפים, כנים וגם, לעתים כואבים שהרי הכאב ונשיאת הכאב והצלקות הן חלק בלתי נפרד מחיינו וכל אחד בוחר מה "להעמיס" על השריון שלו ומה לשחרר; כך, לאורך שנותיי בצבא ליווה אותי אהוד בנאי עם "המסע אליו יצאתי התארך אל תוך הלילה, מדי ערב היא חיכתה לי ברציף הדייגים . . .". בבגרותי וביתר שאת, בשנים האחרונות, מלווים אותי ה "פו פייטרס" (זוכרים ? עצם בלתי מזוהה – מלחמת העולם השנייה וכן, בצבא הייתי ב נ.מ ורוב הזמן – כשלא היינו באינתיפאדה ה 1 – היינו עם הראש למעלה מחפשים עצמים בלתי מזוהים כן . .) דייב גרוהול הבלתי נלאה ובלתי מתפשר שמגרש צופה – "לקוח" מהופעת להקתו שכן זה לא התנהג בצורה נאותה בזמן הופעתם (הלך מכות במקום לתת למוסיקה לדבר . . .קטע שלובה לראות!) וכן, המשפט שלו בסוף – כאיש חינוך – "ובנים זה לא מה שיביא לך ז י – – – – מלווה אותי עד הלום ותיכף אני בן 50 וכנראה שמהמון היבטים אני רואה עצמי כאיש חינוך.

אז היום, בערך כמו אז ובהלימה ישירה לגרוהול ולאנשיי חינוך רבים שליוו אותי בדרכי – גם אם לא היו מודעים לכך – אני מוצא עצמי מול המקלדת הלבנה והאהובה שלי וחושב על השבוע שמחכה לי ולפיו ביום שישי אקפוץ למי ים סוף בתקווה לעשות את האתגר הגדול ביותר שביצעתי בשנים האחרונות ואולי בכלל בדרכי המורכבת ב"גלגול זה" של הזמן הקצוב והמוגבל העומד לרשותנו כאן. אז יוסי בנאי שר על "מרוב אהבתי אני שותק" ואני מרוב חששותיי והדופק הגבוה שמכה בי החל מיום שישי, בדיוק שבוע לפניי התחרות ולא מרפה –  כותב כפי שיעץ לי קולגה וחבר יקר לדרך; "אתה טוב בזה אסי, זה עושה לך טוב . . .תכתוב, תביע"

זה לא מובן לי לעשות תחרות "איש ברזל" (עשיתי כבר כמה חצאים להלן הראשון שבהם ואגב אז זה נראה היה לי כמעשה המורכב בחיי) ולמרות כן זה הכי "נכון לי" לעשות זאת וכל שכן, בישראל, גם אם זה המסלול הכי קשה בעולם לתחרות מעין זו. האנשים, האנרגיה, הארץ המדהימה שלנו, המסלול המיוחד הזה עם ההיסטוריה שנבנתה עליו ובכלל,הפרגון שאני מקבל בדרך אינם דברים מובנים מאליהם ואני מודה לכל אחד ואחת מכם ומכן. ביום שישי בשעה 06:15 בבוקר אם כן אזנק למים לשחייה של כ 4 ק"מ וכן, אני חייב לשמור על עצמי, לא להתפתות ולהראות שאני שחיין טוב, אלא לשמור כוחות, להיות מתון, סבלני וכן גם סובלני ושקול בהפקת האנרגיה. לאחר כשעה וכמה דקות אני אמור לצאת מהמים ולהחליף בגדים במהירות ולעלות על האופניים (החלפתי 4 זוגות במהלך החצי שנה האחרונה נוכח תקלות לא מחויבות במציאות, אבל היי, לא נשברתי . . . הכול החלק מהדרך והדרך היא חלק מהמטרה, חלק מהפאזל של היעד אליו אתה חותר) ! ולצאת ל 180 ק"מ של עליות, רוחות, קור וכן, בדידות. התחרות לאורך מעבר נטפים, מחנה סיירים וכביש 12 על הגבול שבין ישראל למצרים היא תחרות בודדה וזולת כמה מתחרים שלידך כמעט ואינך רואה דבר; אתה, תוכנית האימון שלך, אופנייך וכן, נשמתך והיושב במרומים.

אימוני רכיבה וריצה בגשם חיזקו אותי מנטאלית וגופנית

bolle – אימון רכיבה בגשם ובקור; חוויה מעצימה בכל דרך

לאחר כ 7 שעות אני מקווה לסיים את הרכיבה ואפילו אם אהיה אופטימי יותר ואולי אעז יותר (תלוי ביום נתון) בזמן מהיר מזה ואז אתחיל את "המנה האחרונה" ליום נפלא זה בצורה של ריצת מרתון הלא היא בת 42.195 מטרים; עצם המחשבה על אורית, איל, גיא ואסף כהן (אח שלי מהצבא, מהאוהל של הטרום טירונות – איזה בעייתי הייתי . .) המצפים לי ורצים עמי ממלאת אותי באופטימיות גם אם היא מהולה בחשש מה שכן, אני בטוח שמעולם לא ראו את "המאמן" בצורה מעין זו "על הקצה" וכן וכאמור, אני מקווה לא לאכזב אתכם, את חבריי הרבים וכמובן את עצמי; ובכל זאת, לאחר כ 20 שנה של עיסוק בספורט כדרך חיים וכן, הדרך שלי ליום מיוחד זה הייתה רצופה אכזבות, כישלונות ופציעות גם אם לוו בניצחונות מקומיים עדיין, אני מאוד גאה על הדרך, על ההתמדה ועל האמונה ביכולת שלי להגשים חלום זה ולהיות איש ברזל, ישראמן.

תוכנית אימון, תוכנית עבודה, תוכנית אריזה ! שום דבר לא קורה מעצמו

איש ברזל – ישראמן ! ארזתי לבד – הכול !

הבשילו התנאים, נוח לי מבחינת העיסוק שלי בחיים, מבחינת הפוזיציה שלי בחיים וכן, יקיריי מבחינת ההגשמה העצמית שלי להיות ראוי לשאת את התואר הזה, "איש ברזל", iron man

יום ראשון בערב עכשיו; החל מיום שישי הדופק שלי לא במקום הרגיל והוא גבוה, אני עסוק מאוד ועובד מאוד קשה ולא מוצא זמן "להתבכיין" או לנוח ועסוק בעשייה. בשנים האחרונות אני מכין ספורטאים (אל תוותרו על תוכנית אימון אישית! גם אני לוקח תוכנית ממאמן – טל שחר – כל אחד צריך מאמן!) לימים חשובים וסופג מזה המון כוחות; אני מתקשר ומשוחח עם הרבה אנשים כאלו בימים האחרונים, כאלו שנותנים לי כוחות . . ." על מה אתה חושב כאשר אתה יוצא למבצע כזה או אחר . . . איך אתה נרגע ושוב, איך אתה שומר על הדופק . . ." קיבלתי המון תשובות שאת מרביתן ידעתי ועדיין מכל אחד הצלחתי לדלות עוד מידע, עוד כמה טיפות של אנרגיה, העזה ותעוזה ליום החשוב שמצפה לי.

ביום שישי בערך בשעה 19:15 אני אמור להגיע למרגלות בתי המלון של אילת ולאחר כ 4.5 שעות של ריצת מרתון וקצת פחות מ 13 שעות של תחרות; אני יודע שיהיו לי רגעים קשים, זה חלק מהתחרות, אני יודע שתכאב לי ברך שמאל, אני יודע שיהיה לי פיפי ואפחד לעצור את המומנטום, אני יודע שאני אבכה בקו הסיום (נהייתי רכרוכי אה . . .), אבל יותר מהכול אני אדע בקו הסיום שעמדתי במשימה שלפני כ 20 שנה נראיתה לי כנשגבת, רומנטית וכמעט אוטופית ומקווה ומאמין בלב שלם שביום שישי היא תהייה עבורי עובדה מוגמרת וחד משמעית, הגשמתי את החלום שלי: "אני איש ברזל".

"את הכסף סופרים במדרגות" לימד אותי פעם אחד הבוסים האהובים שזכיתי לעבוד מולם, את תודתי על הפרגון והאמון אני נותן לכם כבר עכשיו, חמישה ימים לפניי יום התחרות והמילה האחרונה, מוסיקה כן, ניתן לה לדבר . . .

גרוהול – הורים: שכל אחד יחליט עבורו האם זה קטע חינוכי או שהוא מדבר יותר מדי גסויות . . . כ"א לגישתו: השיר עצמו נדיר ("עור ועצמות") וה"בלאגן" מתחיל ב 05:14 ובכל מקרה, שמתי את הקטע עם ה ביפפפפפ (צנזורה) https://www.youtube.com/watch?v=Sl9GMOTaqtc

ולבסוף, אהובים, כן, לא הייתי משנה דבר ואני מוקיר ואוהב כל רגע, של הצלחה או של למידה בכל אשר עברתי ועובר בכל יום מחדש; אריק לביא, בבקשה ובתודה: https://www.youtube.com/watch?v=bSF90A2qBdU

 

בהצלחה לכולנו, אה כן, ירד לי קצת הדופק.

בברכת הספורט,

אסף לב,

הצטרפו ואם תרצו תשתפו אותנו בפייסבוק 

ערוץ היוטיוב וגם כאן מוזמנים לשתף

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

יש אינסטגרם מדליק כאן

לוגו חדש

אנרגיה טובה,

אסף