סימולציית תחרות / הקפת כ"ס

שני ווטאפים בשעה 05:05 על פי רוב מבשרים שלספורטאי /ת זה או אחר / ת אין כוח לקום וזה תמיד פחות כיף לשמוע; ברם, הספורטאים שיותר מדאיגים אותי הם אלו שלא שולחים כלום אולם בתוך תוכי אני יודע שהם לא יגיעו לאימון; כתבתי "אימון קשה" וזה מרתיע . .  .

לי קוראים "אסף לב" ואני עושה דברים רק מהלב וחשוב לי להרגיש, לחוות ו"להיות" ולדרך זו אני מנסה לאמן אתכם ובתוך כך להקביל את הריצה לחיים; זו משקפת המון על היכולות שלנו להתמודד עם המכשולים, הקשיים והאתגרים שהחיים מזמנים לנו והם מזמנים וללא הנחות, לעתים. (איזה ביטוי יפה זה "בצוק העתים" – בזמנים קשים אה . . מקור הביטוי הוא בתנ"ך: "תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק הָעִתִּים" – דניאל ט'). מצלם את עצמי בטרם "האימון הקשה" (תמונות מלמדות המון, "הקפאת מצב" רגעית), סימולציית החלק המרכזי של הקפת כ"ס ואני מזהה שאני נראה עייף הבוקר, קצת קר לי ונזכר במשפט של מאמן – אח – השחייה שלי – זוהר גלילי ולפיו, "אם אתה מתחיל את החלק המרכזי של האימון כשחם לך, סימן שתשלם מחיר בהמשך" ואני מנסה להסתגל ל 11 מעלות שישנן בחוץ ומבצע חימום קל וממתין לספורטאים שמתחילים להגיע.

תמיד לפני אימון שכזה (ולא עושים אותו ו / או שכזה בכל יום וכן ושוב, לא בכל יום אני מתקדם, עולה מדרגה ביכולות הנפשיות, מנטאליות גופניות ובעבור זה אימון שכזה הוא כה חשוב) אני מתלבט וזו אחת השאלות החשובות עליהם היינו מדברים במכון וינגייט והיא, "היכן צריך להיות המאמן בכל אימון" ו / או כמה רציני עליו להיות בכל אימון ? ? האם עם הספורטאים, האם לעמוד בצד, האם לחלק מים וכדומה. כמובן שכל מאמן לגישתו ובהתאם "לרוח" לפיה הוא מאמן / מחנך ובכל זאת, לגישתי, כידוע לכם, מאמן צריך כמה שיותר לחוות עמכם, המתאמנים את הקושי הכנה של האימון ומעבר לזה וכמעט החשוב ביותר וזה, לשמש "דוגמא אישית" לעיסוקו בחיים ובתוך שכך את התשוקה הכנה שלו למה שהוא עושה.

IMG-2442

ידעתי שאני לא במיטבי הבוקר ובכל זאת, ניסיתי, התמודדתי ואפילו, כמעט הצלחתי

אנחנו יוצאים לדרך מהספורטאי הפחות מהיר ועד הספורטאי המהיר ביותר ואני אומר לעצמי שאני אוכל "לעשות את זה" ולסיים את 8 הק"מ (מתוך ה 10) המאתגרים הללו של הקפת כ"ס בקצב של 4 דק' לק"מ והאמת, מתחיל לא רע את היום הזה ועוקף את רוב הספורטאים כאשר כבר לאחר כ 2 ק"מ אני בנשימה אנאירובית וחוץ מלסמל "כל הכבוד" עם היד לא יכול להוציא מילה. בערך ליד קולנוע חן הישן, שכונת קפלן אני עוקף את הספורטאי שהיה 1 מבחינתי וממש משם אני מתחיל לזהות אצלי קושי אמיתי, כנה וכואב.

הקצב 4:05 לערך ואני כבר תיכף בקניון ג'י ואומר לעצמי, יש לי עוד 2 ק"מ מסכנים עד סוף האימון וניתן יהיה לסמן עוד אבן בחומה ולהמשיך אל עבר היעד הבא רק שהכאב נהייה כאב מנשוא ואני מנסה לגייס את כל המחשבות הטובות, את כל המנטרות שלי למען אעמוד ביעד אולם הנפש והגוף שלי מסרבים להגיע "להתרוממות הרוח" שאני כה זקוק לה ממש עכשיו; להוריד קצב ? אז מה היה שווה כל המאמץ הזה ? לנסות לחייך, להכאיב לעצמי, לבכות או פשוט לוותר . . ללוות את הספורטאים שלי בקטע של העלייה . . להקל על עצמי ובום, שבריר של שנייה ואני נעצר, לא היום, לא עכשיו, אין לי היום את תעצומות הגוף והנפש להתמודד עם הקושי הזה; הדחף של המאמן על פניי המתאמן גובר על הרגשות התחרותיים ואני נעצר ומחכה ללוות את הספורטאים לאורך הקטע האחרון, הקשה ביותר בהקפה.

סימולציית תחרות

אימון ריצה – "רצים עם אסף"

IMG-2452

לוקחות להן 2 דקות לערך עד שאני מזהה את דנה מגיעה ומיד אחריה צביקה ואני מתחיל לרוץ עמם במקביל וברקע של הוויתי מתנגן לי השיר הכה משובח של "היהודים" המופלאים "עוד ארון אחד" ואני חושב על "ארון הכישלונות" שלי או "ארון הכמעט הצלחות" כפי שאני קורא לו בשנים האחרונות ויודע שכל "כמעט הצלחה" שלי מבשרת על הצלחה משמעותית בהמשך ואני מחייך לעצמי ורץ עמם והם רצים נפלא וזה מרומם נפש. https://www.youtube.com/watch?v=cVHFHsV80JA

הספורטאים האחרים מתקדמים ומגיעים לקו הסיום, כולם עושים אימון נהדר ואנו מתחילים לחזור לרכבים עת צביקה חוזר אלינו – עם הרכב – לאיסוף (תענוג, מודה) ואנו בשיחת סיכום אז קחו עוד כמה מילים . . . למען נוכל להמשיך להשתפר אנו חייבים "לצאת מהקופסא" מדי פעם, לצאת "מנקודת הנוחות שלנו" ולאתגר עצמינו אל עבר יעד גבוה יותר ולכן, אנא, אל תפסידו אימונים שכאלו, בסוף הם נגמרים.

עוד, אני רוצה שכל אחד ואחת מכם ומכן יחמיא לעצמו על האימון הזה ! זה אימון שכמעט ולא ניתן לבצע לבד, זה אימון קשה ו"ריצה זו אחת הפעולות הקשות שאדם יכול לבחור לעצמו" והנה, אתם בחרתם בזה, בחרתם להתמודד, להתעמת וברור, לנצח ! כל אחד מכם הוא מנצח, אלוף ואלופות.

המילה האחרונה – יום שישי תמוש מרכיבה אתם מחדש, שני אימון קל ! ואנו ממשיכים לחתור קדימה ברצינות, במקצוענות, בהקשבה, התמדה וברור והכי חשוב, באמונה ובאהבה !

בוקר נהדר ואנרגיה מצוינת לכולנו.

אסף לב – מאמן טריאתלון, מאמן מנטאלי לספורטאים ולכאלו שרוצים לחוש כך

אסף לב