רצים והולכים עם אסף, חברים – אפריל 2020 / אסף לב
ימי "נגיף הקורונה",
ספורטאים, חברים יקרים: כן, עניין "הקורונה" הולך (כנראה) ללוות אותנו בתקופה הקרובה ויש ונראה שזה אכן ישנה חלק ממה שהורגלנו אליו בעבר וקטונטי מלחזות את העתיד שכן הנבואה ניתנה לשוטים ובכל זאת, יש ונראה כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה ועל כל אחד מאתנו לנסות להתאים עצמו למציאות מתהווה וחדשה זו וכן, אני מנסה, משתדל . . .
יום שבת – כותב קצת ברשתות החברתיות: פייסבוק: https://www.facebook.com/asaflev17 ימי קורונה, שבת, החיים וכמובן, הילדים.
אבא והילדים
ציוד, ביגוד וגרביים: יש אצלי עוד כמה פריטים למי שרוצה ציוד איכותי ביותר ובמחיר נוח לגמריי:
INOV 8 "רצים עם אסף"
"
קבוצת הליכה בים – "הולכים עם אסף"
יום ראשון 18:00 אימון ZOOM
עם דוד צ'רניך המצוין, מחר, יום ראשון בשעה 17:30 נשלח קוד לכל הנרשמים ושימו לב למחיר שיש לחבריי הקבוצה – רק תבואו, אנו, מאמנים, הכי אוהבים שבאים ספורטאים לאימונים וכן, מנסים גם להחזיק מעמד כלכלית למען נוכל להמשיך בעשיית האימון . . .
יום שני 05:30 אימון קבוצת הבוקר: אלו מכם שנצמדו לתוכניות האימון שלי אולי הופתעו – ואולי לא – לזהות אפילו התקדמות גם בימים אלו ואכן, שאפו גדול לכם ובואו נמשיך ותנו דגש לאימון הזה ושוב: שימו לב להנחיות וכרגע מותר להבנתי עד 500 מטר מהבית וכל אחד לגישתו, פרשנותו, 500 מטר קו אווירי, ימי וכדומה, האימון: 10 דקות חימום קל, עצירה מוחלטת! מתיחות, סיבובי אגן, צוואר וכתפיים ואז . . .5 פעמים 300 מטר 90 אחוז יכולת על 5 פעמים 70 אחוז מהיכולת (נכון אין התאוששות מלאה וההפוגה היא לדקה בדיוק) ואז 10 דקות קל ואז: 4 פעמים 400 מטר על 80 אחוז דופק עם 4 פעמים על 60 אחוז דופק (נכון, קצב אטי יותר בהתאוששות של דקה בדיוק); 1.5 ק"מ שחרור והשלמה לכדי 10 ק"מ. אימון חזק ומומלץ בחום! שאלות – לדבר אתי מחר בפון.
יום שלישי 18:30 קבוצת הערב המתחדשת (בעיקר מתחילים) של ימי שלישי: תבוא הודעה בווטאפ מה ניתן לעשות, בהתאם להנחיות ובכל מקרה – תפנו לכם את השעה הזו בשבילכם! האמינו לי – זו שעת קסם שבועית וכן, מי שרוצה להצטרף לקבוצת ווטאפ זו, נא להודיע לי בפרטי.
יום רביעי 05:30 אימון קבוצת הבוקר: 12 ק"מ לאלו שבכושר ורצים: 3 ק"מ קל, 1 מהיר, 1 אטי (40 אחוז – על גבול ההליכה), 2 מהיר, 2 אטי, 1 ק"מ על הקצה! 2 ק"מ קל!! לדבר אתי על קצבים. 9 ק"מ לאלו שפחות רצים ופחות בכושר: 2 ק"מ חימום – עצירה למתיחות, 2 ק"מ מהיר, 2 ק"מ קל, 1 ק"מ מהיר, 1 ק"מ קל – 1 שחרור
נוער על הספקטרום האוטיסטי (אספרגר) – High functioning autistic – כל כך גאה בהם, כל כך רוצה לספר לכם כמה אני נהנה לעבוד איתם; השבוע שיחקנו כדורגל ותרגלנו הקפצת כדור, בעיטה בשתיי הרגליים, עצירה על בית החזה – היה להם הכי קשה !!! וככלל, תרגלנו את השליטה בגוף, הפקודה מהמוח לגוף, התגברות על הפחד, אמונה בגוף, צפייה מתי הכדור יגיע אלינו ולאן אני רוצה לכוון אותו . . . חוויה, אין מלים והלוואי ואוכל להמשיך לעשות זאת.
נוער על הספקטרום האוטיסטי (אספרגר) – מחויבות לאימון, למאמץ, למאמן ולדרך!
כמעט סיימתי – מחויב לתרבות, אומנות, רגעי קסם, מוסיקה:
זוכרים שהתארח אצלנו לפני כשנה . . . סחתין עליך חמי רודנר – תמיד עדכני ולעתים אף "משיג את המודה . . ."
בשמחה, אסף – דברו אתי על קבוצת ההליכה בחוף הצוק; המיזם החדש שלנו
מאמן נוער על הספקטרום האוטיסטי – High functioning autistic – ליצירת קשר לחצו כאן
הצטרפו אלינו [fontawesome icon="fa-play-circle-o" circle="no" size="18px" iconcolor="#1e73be" circlecolor="" circlebordercolor="" rotate="" spin="no" animation_type="0" animation_direction="down" animation_speed="1" alignment="" class="" id=""]בפייסבוק – בוקר חג אצלנו
ערוץהיוטיובונשמח לקבל תגובות על הסרטונים
ויש גםinstagramמדליק
גם ובמיוחד ב"ימי נגיף הקורונה" – צאו החוצה, תלכו, תרוצו, העיקר תצאו ובהתאם להנחיות!
8993137 – 052 באהבה, אסף
כל חמישי 05:45 ובכל מצב אנו הולכים, עושים תנועה, שיחה, חיזוק וחיטוב – הולכים עם אסף – הצוק הצפוני כן . . .😃
1 Comment
ימי קורונה, שבת בבית, החיים וילדים
הילדים המקסימים שלי קיבלו "עונש" לרדת למטה, אני זקוק לזמן הזה שלי עם עצמי, גם אם זה רבע שעה לכל היותר. כאשר אני הייתי ילד קיבלתי עונש להישאר בבית וזה בגדול מה שמצחיק אותי בפער הזה בין ארבעת העשורים הללו שבינינו.
כותב קצת: הייתי ילד בן 14 והמורה לשרטוט דיבר אליי לא יפה אז "הברזתי" מבית הספר (כשחזרתי לבית – הספר "קיבלתי העברה ל"כלכלת בית" וזה היה מגניב עם כל הבנות .. ) ואמרתי לשכנה שלנו שתגיד לאימא שלי שנסעתי לבן דוד שלי שחר מהרצלייה ללמוד למבחן. קו 029, חייב להיכנס לספר השיאים של ג'ינס כקו הגרוע והאטי ביותר בעולם עם 900 תחנות בערך (והרבה לפני 531) מזדחל על רחוב אחוזה ברעננה ולאחר כשעה וחצי לערך אני מגיע להרצלייה פיתוח ואוסף את הגלשן האהוב שלי שנח ומחכה לי מתחת לבית של "עשירים – מסודרים" בתמורה לניקוי הגינה פעם בחודש.
חוף סידני עלי, אל גן העדן האבוד אני חוזר, כפות הרגלים שלי בוערות מחום (באותם ימים "זמן חיים של פריט על החוף" היה דקה בממוצע) ואני מתחיל להתרגש אל נוכח הגלים שמשמיעים נהמה קסומה ומעט מפחידה בטרם השנייה הזו בה נגלה לעיניך הקסם הזה של הגל!
כמה ערסים מקומיים ונחמדים כמוני, לא גילו היום עניין רב בבית הספר ואנו מתחילים לגלוש והים בוער, גועש ורוגש ואנחנו "נותנים בראש" כאשר השמש מתחילה לשקוע והמצילים אלכס ויאיר סוגרים את התחנה כאשר אני לוקח גל לא טוב ומתערבל בתוכו וחרטום הגלשן נכנס לי בין אצבעות כף היד.
מצליח להרים ראשי מתחת למים במאמץ לא מבוטל ומגלה שאני מלא בדם – "אוף" מה עכשיו . . . ובקושי רב אני מחלץ עצמי אל החוף שם מישהו שנראה קצת מוזר, למען האמת, שואל אותי אם אני בסדר וזה נראה לי קצת מוזר . . אני אומר שכן ושואל אם יש לו סיגריה והוא נותן לי "ג'יטאנס'" סיגריה צרפתית שלא מביישת שום שאיפה אחרת ואז כשהוא מדליק לי את הסיגריה הוא מזהה שכל כף היד שלי מדממת.
אני אומר שזה כלום וסוגר את הכף יד עם חולצת הגלישה שלי – שיט היא עולה "מלא כסף" ואז הוא אומר לי לחכות רגע ופורץ את תחנת ההצלה (אל תכעסו עלינו אם תקראו זאת) ומוציא משם תחבושת וחובש לי את היד ושואל אותי איך אני מגיע לבית חולים ? באותו הרגע הוא נראה לי לפחות כמו פרופסור ברבש – לימים גיליתי שהוא מוכר הארטיקים על החוף.
שעת ערב מתחילה, מטפס בקושי רב את העלייה האהובה של החוף ומגיע להשכיב את הגלשן שלי מתחת לבית של העשירים ותוהה ביני לבין עצמי אם להישאר לישון כאן לידו, הרי יש לי שמיכה כזאת בשבילו שלא יתמלא עלים. לאאא, בטח יש מחר בית – ספר ואולי ידאגו לי בבית.
עולה על קו 029 שדווקא בשעות הערב נוסע דיי מהר והנסיעה אל התחנה של בית חולים מאיר לוקחת רק שעה . . ואני מגיע לבית – החולים החביב שבו תמיד כולם נחמדים והזמן בוא עומד מלכת.
רופא נחמד חובש לי את היד, בערך אז למדתי את המילה "פרפרים" כי תפרים לא היה צריך ואני מודה לו ומתחיל ללכת הביתה בטרם שהוא שואל אותי אם להתקשר למישהו ואני אומר לו שבחודש הבא ישימו לנו טלפון בבית ושאני גר יחסית קרוב; מודה לו וממשיך.
עולה על רחוב ויצמן, מזרחה, ירידה, קל – עם חולצה מגואלת בדם, כפכפי גלישה, מכנסי גלישה וכבר קצת קר לי והאמת אני רועד מרעב.
קצת לפני החדשות של 20:00 אני נכנס הביתה ואימא שלי שואלת אותי איך היו הלימודים עם שחר ואני אומר לה ש"דווקא בסדר" ונראה לי שאני אעבור את המבחן ומזמין את אחי לאכול עמי "פיתה על הגז" עם חומוס.
קצת לפני 21:00 אני כבר לא רואה בעיניים ואומר לאימא שלי שהיה לי יום ארוך ושאני הולך לישון והיא שואלת מה קרה לי ביד ואני אומר לה ש"סתם נפלתי בכדורגל" וחותך למיטה שלי; מיכל ניב תיכף מתחילה את התוכנית הקסומה שלה והקול שלה גורם לי להירדם הכי טוב בעולם ולחלום על גלים מגניבים ועל מורים שיבינו אותי קצת יותר.
הייתה לי רבע שעה לכתוב, הייתה לי ילדות מגניבה כשם שבגרותי ואפילו ימים אלו . . איך מגדירים אותם ? קצת אחריי 50, שני ילדים מופלאים, תחביבים, חברים, קורונה וכל זה מצוינים – רוב הזמן – עבורי.
אנרגיה טובה,
אסף