הדם הוא אמצעי הולכה, הדם מביא חמצן מהריאות או הזימים אל התאים ומנקה את התאים מעודפי הפחמן הדו – חמצני וכל סוג פסולת אחרת; כמו כן, הדם מוביל חומרי מזון וחמצן לכל תאי הגוף.

מטרתן של בדיקות הדם התקופתיות אצל האדם הבריא היא שלילת קיום מחלה. לנו הספורטאים, המטפחים ושומרים את גופנו ובריאותנו, כדאי לבצע לפחות פעם בשנה בדיקות דם תקופתיות אשר יספקו לנו מידע על מצבנו הבריאותי כגון חסרים תזונתיים שונים, התפתחות מחלה או מצבים אשר דורשים בירור נוסף; כמאמן קבוצת ריצה, תוצאות בדיקת דם נותנות לי אינדיקציה נוספת על מצב הספורטאי, מעבר לבדיקת ארגומטריה וסף חומצת חלב, באם בוצעה. עוד על בדיקה ארגומטרית ומאמר של רופא הקבוצה, ד"ר כץ, ניתן לקרוא כאן.

ספירת דם; זוהי אחת מבדיקות המעבדה השכיחות ביותר, ניתן ללמוד ממנה על מצבים פתולוגים כמו אנמיה, סוגי סרטן שונים, זיהום, דימום, אלרגיה, כשל חיסוני, תופעות לוואי של תרופות ועוד. בספירת הדם נקבל מידע על מספרם של תאי הדם האדומים ומדדים המבטאים את תכונותיהם כגון כמות ההמוגלובין, מספרן של טסיות הדם ונפחן הממוצע ומספרם של תאי הדם הלבנים. כדוריות דם אדומות; הן המרכיב העיקרי של הדם; הן אלו המקנות לדם את צבעו האדום והן אחראיות לתפקידו העיקרי: נשיאת חמצן אל כל תאי הגוף וסילוק פחמן דו-חמצני מתאי הגוף. ההמוגלובין הוא חלבון גדול שנמצא בכל כדורית דם אדומה, בהמוגלובין נמצא יון ברזל הקושר אליו את החמצן. רמה נמוכה של המוגלובין נקראת אנמיההתסמינים והסימנים העיקריים של אנמיה הם: עייפות, סחרחורת, כאב ראש, ריכוז ירוד, פלפיטציות, חיוורון, קצב לב מהיר וקושי לנשום. אולם, פעמים רבות אנמיה יכולה להיות אי תסמינית. אנמיה יכולה להיגרם מסיבות רבות, ביניהן: מחלת התלסמיה, חוסר ברזל, מחלה כרונית, כשל של לשד העצם, דימום חריף או המוליזה (התפוצצות תאי דם אדומים), חוסר בויטמין B12, חוסר בחומצה פולית, מחלת כבד או היפותירואידיזם (תת פעילות בלוטת התריס).

"אנמיה של ספורט" מכונה האנמיה הרווחת בקרב ספורטאים כתוצאה מחוסר ברזל, במיוחד בקרב אלה העוסקים בענפי ספורט של סבולת וכן בקרב ספורטאיות המאבדות דם בתקופת הווסת. ישנן סיבות משוערות אחדות למצב זה: שינויים פיזיולוגים במאגרי הברזל בגוף, פירוק תאי דם אדומים במחזור הדם עקב המאמץ הגופני הרב, איבוד דם בצואה ובשתן, ספיגה מופחתת של ברזל במעי וייצור מועט של תאי דם אדומים במוח העצם. במקרים של אנמיה קלה, מומלץ להגדיל את צריכת מזונות עתירי הברזל, כגון בשר לסוגיו ומזונות עשירים בויטמין C המסייעים בספיגת הברזל. במצבים של חסר גדול יותר, מומלץ ליטול תכשיר ברזל, כמובן באישור גורם מוסמך ומאושר.

כדוריות דם לבנות – הכדוריות הלבנות הן החיילים הקטנים של המערכת החיסונית בגופנו, והן נלחמות בפולשים; עלייה מעל הנורמה של כדוריות דם לבנות תצביע על פי רוב על פעילות מוגברת של מערכת החיסון כתוצאה מפלישת פתוגן (זיהום) או תהליך פתולוגי בגוף (דלקת). ניתן ללמוד על אופי הבעיה מסוג כדוריות הדם הלבנות שבמספריהן נרשם הגידול. אם הערכים גבוהים בצורה קיצונית, מעל כמה עשרות־אלפים, יש לחשוד בסרטן הדם – לוקמיה.

טסיות הדם – הטסיות הן שברי תאים המצויים בדם ותפקידן ליצור קריש במקרים של נזק לכלי הדם ובכך למנוע דליפה של החוצה. עודף בהן יכול לבטא: זיהום, מצבים דלקתיים, מצבי סטרס, אנמיה של חוסר ברזל, סרטן של לשד העצם. עודף בהן יכול להיגרם כתוצאה מהרס שלהן בדם למשל כתוצאה מדימום, הרס שלהן בטחול או ייצור מופחת הנובע מסיבות שונות.

בדיקת דם חשובה ונפוצה נוספת היא בדיקת הכימיה של הדם; היא נותנת לנו מושג על ריכוזן של המולקולות השונות בדם. באמצעותה ניתן ללמוד על תפקודם של איברים שונים ולאתר חריגות מסוכנות בהרכב החומרים בגוף. בדיקה זו מחולקת למספר קבוצות: אלקטרוליטים, גלוקוז, שומנים, חלבונים, תפקודי כליה, אנזימים ותפקודי כבד.

בקבוצת האלקטרוליטים יבדקו רמות הנתרן, אשלגן, כלור, סידן וזרחן בדם. חוסר / עודף בכל אחת מהן יכול להיגרם מסיבות שונות הדורשות בירור נוסף.

גלוקוז – עודף גלוקוז (סוכר) בדם יצביע בד"כ על סוכרת. סיבות נוספות אפשריות: הפרשת יתר של הורמונים ומצבי סטרס. חוסר בו עלול בין השאר להצביע על תת הפרשה של הורמונים.

שומנים – השומנים המצויים בסרום הם טריגליצרידים וכולסטרול. רמה גבוהה של אחד מסוגי השומן בדם נמצאה כגורם סיכון משמעותי לטרשת עורקים (העלולה להגיע לידי מחלת לב איסכמית, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ועוד). ברוב המקרים הסיבה לרמה גבוהה היא תזונה לקויה ועל כן ניתנת לשינוי בעקבות תזונה נכונה.

חלבונים – החלבונים העיקריים הנבדקים בבדיקה זו הם: אלבומין וגלובולינים. מחסור / עודף בהם עלול להצביע על פתולוגיות שונות.

טיפה הפסקה ממילים קשות ומפחידות עם הביצוע הטוב בעולם לאחד השירים המושלמים שהושרו אי פעם . . .  לא פחות, כן, תקשיבו:

נמשיך:

אנזימים – האנזימים הנבדקים בבדיקת הכימיה הם אנזימים הנמצאים בד"כ בתוך תאים. כשהרמה שלהם בדם עולה, זה סימן שהייתה פגיעה בתאים בהם הם נמצאו והאנזימים נשפכו מתוכם אל מחזור הדם. לפיכך, לירידה ברמתםעל פי רוב, אין כל משמעות. שני אנזימים שנבדקים בבדיקת הכימיה הם: קריאטין פוספוקינאז (CPK) ולקטיק דה הידרוגנאז.הסיבות השכיחות לעלייתו בדם של האנזים  CPK הן: פגיעה בשריר משורטט (רצוני) למשל כתוצאה מאימון גופני מפרך, פגיעה בשריר הלב ופגיעה במערכת העצבים המרכזית. תפקידו של האנזים לקטיק דה הידרוגנאז הוא לעזור לתא להיפטר מחומצת החלב שנוצרת כשהתא עובר למטבוליזם אנאירובי, רמה גבוהה שלו מעידה באופן בלתי ספציפי על פגיעה ברקמות.

תפקודי כבד – תיבדק רמת האלבומין והבילירובין ורמת אנזימי הכבד. המידע שנקבל יעיד על רמת תפקודי הכבד, הרס התאים בו וחסימה בדרכי המרה.

תפקודי כליה – תיבדק רמת ה קריאטינין בדם, זוהי חומצה אורגנית שהנה תוצר הפירוק של החלבון קריאטין בשריר ורמתו בדם מלמדת על יכולת הסינון הכלייתית. חנקן השינן (BUN / Urea): זוהי פסולת שנוצרת כתוצאה מעיכול חלבונים, מדד ליכולת הסינון הכלייתית ולתפקודו של הכבד, דיאטה עשירה בחלבון יכולה להעלות את רמתו, רמה גבוהה היא מסוכנת ביותר. בנוסף, תיבדק רמת חומצת השתן בדם, רמה גבוהה בדם תעיד ברוב המקרים על ירידה ביכולת ההפרשה הכלייתית (מסיבות שונות) וב 10% מן המקרים על ייצור מוגבר של חומצת שתן הנובעת בין השאר מפירוק שריר משורטט למשל עקב פעילות גופנית מאומצת.

בדיקות נוספות שבשגרה הן:

ברזל ironהכוונה לריכוז מינרל הברזל בדם. חוסר יכול להעיד על מחסור תזונתי אשר עלול להוביל לאנמיה (פגיעה בהמוגלובין). הערה: ערך זה מעיד על המצב בדם ולא בהכרח על מצב הברזל במאגרים (בתאי הגוף).

מאגרי הברזל: פריטין – ferritinמבטא את מצב מאגרי הברזל בתאים. חוסר עלול להעיד על מחסור תזונתי אשר עלול להוביל לאנמיה (פגיעה בהמוגלובין). זהו המדד הראשון שנפגע בעת מחסור תזונתי בברזל ולכן חשוב להתחיל לטפל כאשר מוצאים ירידה ברמותיו, במיוחד בקרב ספורטאי סיבולת, אפילו ללא ירידה ברמות ההמוגלובין.

ויטמין B12ויטמין המשפיע על תפקוד מערכת החיסון, תאי הדם האדומים והתאוששות מאימונים. חוסר עלול להעיד על מחסור תזונתי אשר יכול להוביל לאנמיה. מקורות במזון – רק מן החי; בשר, עוף, ביצים, מוצרי חלב. מחסור בברזל, B12 וירידה בערכי ההמוגלובין בקרב העוסקים בספורט אירובי וספורט סיבולת, הנם שכיחים במהלך פעילות גופנית ממושכת ואינטנסיבית. איבוד ברזל (אשר יכול למשל להתרחש במערכת העיכול) אין אנו מרגישים, אך לאורך זמן, תורגש חולשה ברכיבה, ריצה וכדומה וקושי בהתאוששות. מצב זה עלול להעיד על מחסור באספקת החמצן לשרירים הפועלים, למרות שאנו בדרך כלל מייחסים את העייפות לגורמים חיצוניים, כמו עומס בעבודה, אימונים חזקים או תקופות לחוצות. אל תחכו להיווצרות מצב של אנמיה בבדיקות הדם כדי להתחיל לטפל בבעיה.

לסיכום,

אלו הן בדיקות הדם אותן יש לבצע בשגרה, נניח אחת לשנה; כמו – כן, ישנן בדיקות דם נוספות כמו גם בדיקות מעבדה אחרות (כמו שתן) הניתנות באופן ספציפי לסימפטומים קיימים. לכל ספורטאי ובכלל, לכל אחד, אמליץ, כאמור, לבצע בדיקת דם אחת לשנה – האחריות היא שלנו.

בברכת הספורט והבריאות,
אסף לב

מאמן טריאתלון, מאמן מנטאלי 

הצטרפו אלינו בפייסבוק – קבוצות ריצה ואימון מנטאלי

ערוץ היוטיוב שלי

Couponn2+