פעמים רבות נשאלת בישראל השאלה מדוע ספורטאים בחו"ל זוכים לקריירה ארוכה יותר על פי רוב ונפצעים פחות מעמיתיהם הישראלים ? בפוסט זה אנסה להסביר את ההבדל בגישה דרך סיפורו של א'.

א' הינו כדורסלן מוכשר בן 14 אשר בעזרת עבודה קשה ונתונים גופניים טובים פילס את דרכו  להיות שחקן מוביל בקבוצתו, חבר בנבחרת הקאדטים, מוזמן לאימוני תיגבור בקבוצת הנוער ואף לוקח חלק במשחקיה; כך שעושה רושם שכיוון ההתקדמות שלו חיובי למדי, ובכל זאת האם יש כאן בעיה ?  במקרים רבים כן. במהלך המרוץ כלפי מעלה נשכחים פעמים רבות היסודות הטכניים והפיזיים  כאחד. אותם יסודות הם שיאפשרו בגילאים מאוחרים יותר  לספורטאי להמשיך ולהתפתח מקצועית ובנוסף להימנע מפציעות , דבר שיאפשר קריירה ארוכה יותר ומוצלחת יותר (ספורטאי בריא = ספורטאי מאומן  וחזק מנטלית יותר). בעיה נוספת שקיימת בענפי ספורט רבים בארץ (לא רק אצל הספורטאים המצטיינים) הינה המחסור בבסיס אתלטי איתן אשר נדרש מכל ספורטאי בין אם בחר להיות שחיין, כדורסלן, ג'ודוקה, יורה ברובה אוויר או מתעמל.

image003

כל ספורטאי נדרש לכישורים גופניים כגון: סיבולת  לב – ריאה, גמישות, כח מתפרץ, קוארדינאציה, שימוש בשרירי ליבה ועוד. אם זו הדרישה אז למה בכל זאת הספורטאי הישראלי מפספס בגדול כבר בשלבים הראשוניים של ביסוס הקריירה שלו? ובכן, עושה רושם שהבעיה המרכזית נעוצה באופי שלנו הישראלים, בעוד בניכר מתייחסים לספורט בביטויים כגון TO WORK OUT ("לעשות עבודה") והעשייה הספורטיבית מזוהה כעבודה גופנית קשה, אנחנו נעדיף עפ"י רוב להתמקד בגורמים הטכניים, הטקטיים ובעיקר לשחק ולהשאיר את העבודה הקשה לאחרים (כמו שאמר אהוד בנאי כבר מזמן: ערבב את הטיח, אחמד)…. כך שבפועל אנחנו מקבלים את הנוסחה הבאה: לא אוהבים לעבוד קשה +  חוסר סבלנות, מקצרים תהליכים = יסודות אתלטיים רעועים.

איך זה נראה בשטח ? ספורטאים מצטיינים רבים (חלקם הגדול שחקני הנבחרות הצעירות) איתם אני עובד בגילאי 14-16 מתקשים בפעולות בסיסיות ביותר כגון: שכיבת שמיכה, מכרע קידמי, ישיבת משוכה, בטן סטטי, ותרגילים אחרים ולמעשה בתכנית האימונים השבועית שלהם לא נכלל כלל מרכיב האתלטיות.

DSC_0369

ביום שבת האחרון הגעתי לראות אימון נבחרת קאדטים בכדורסל (דווקא באימון זה ניתן דגש רב על אתלטיות בסיסית) של שחקן איתו אני עובד כאשר לפתע ניגש הורה אחד לאחר וסיפר לו כי באגודתו (מהמובילות בארץ) חצי מהקבוצה מושבתת בשל פציעות…. אז נכון שאין ספורט  ללא פציעות אך ללא ספק עבודה נכונה על אתלטיות יכולה להוריד בצורה משמעותית את מס' הפציעות כמו גם להביא לשיפור ניכר ביכולות הספורטאי (ניתור גבוה, שינוי כיוון מהיר יותר, יציב יותר). מה אנחנו כספורטאים או כהורי ספורטאים יכולים לעשות ? ראשית ניתן לפנות לאגודה ולתהות איך ניתן לקבל מהם תמיכה במרכיב חשוב זה, אפשרות נוספת (יקרה יותר מן הסתם) תהיה לפנות למאמן כושר אישי, ויש גם את דרך האמצע – לגבש בעזרת איש מקצוע תכנית עבודה אישית בהתאם לצרכים וליכולות של הספורטאי ולהרגיל אותו לעבודה עצמאית לפני אימוני הקבוצה או במועד אחר, בהתאם לתכנית העבודה השבועית.

לסיכום, שנה חדשה, הזדמנות להצצה מחודשת עבורנו איך אנחנו עובדים כספורטאים ובואו נזכור כולנו כי לעשייה הספורטיבית יש אופק של שנים רבות קדימה ונבנה את עצמנו למקום הזה – גופנית ומנטאלית.

ליאור קליין, אימון מנטלי בספורט,

שיחק בנבחרת ישראל בכדורמים 12 שנים

טל' – 0528-574861

מייל – liorkln@gmail.com'