ההכנות לאימון בוקר זה היו מצוינות; הכנות למרתון דורשות שעות יקרות של אימון ולא פחות חשוב מזה, הן דורשות מנוחה וכן, את המילה ההיא . . . שלווה. 

יום קודם היה לי יום רגוע. בצהריים ישבתי בג'יראף עם ידידה טובה, המאמנת המנטאלית ג'ו, אכלנו את המתכון הטוב ביותר לאימון ארוך, לפחות עבורי: נודלס ודג; בהמשך עוד הספקתי לישון צהריים ואחר הצהריים, לאחר אימון קטן, עוד הספקתי לתפוס עם חברה מופלאה כוסית יין אדום – בשביל הבריאות כן – וכך מצאתי את עצמי כבר בשעה 22:00 קורא ספר נחמד ובשל לסגור את היום השליו הזה ולחוש מוכן לאימון יום המחרת.

ידעתי שאני זקוק לאימון טוב, כזה שארצה לתעד אחר כך, כזה שיהווה סמן שמגמת האימונים בעלייה, שהמגמה של העברת יכולות ממרחקים קצרים לארוכים מתקיימת. זה פשוט לא להאמין עד כמה הטכניקה שלך נכונה ומדויקת כאשר אתה רץ בבוקר וכל העולם עוד ישן. אתה פשוט רץ קליל, על קצות האצבעות נזהר שלא להעיר זוגות שמתקשים לסגור את הלילה ולפנות מקום ליום, משתדל לא להעיר אף שכן שיוצא לחכות לעיתון (לא מבין את זה, אך שותק) ובכלל, מנסה להיות חסכוני בהוצאה האנרגטית, במיוחד בשלבים בהם אתה עלול עוד לעשות פרסה ולחזור למיטה. . . מה פתאום, ממשיך הלאה.

בשעה 04:40 הייתי למטה וחיכית לאורי שבושש מלהגיע ומהר מאוד הבנתי שתהייה זו ריצת בדד, ריצת איכות שלי וללא תיק מים ו / או טלפון נייד, אלא אני, אלוהים ו 2 ג'לים. הריצה הייתה אמורה להיות ריצה בינעירונית שפחות או יותר תעבור בצירי ילדותי: כ"ס, רעננה, הרצליה, רמת השרון, צומת מורשה, צומת ירקון, צומת רמתיים, הוד השרון ומגדיאל – הבית כנסת בכיכר. וואו, כמה זיכרונות ילדות רצו לי בדרך. . . היה פשוט נפלא; נזכרתי בעלייה לכיוון קולנוע "כוכב" איך פעם נתנה לנו סבתא חנה מעט כסף כדי שנצא לסרט ואנו, הנכדים: טל, אנוכי, איתי ושחר, הלכנו ברגל לשם, על מנת לחסוך את הוצאות האוטובוס ובכסף קנינו, שוקולד, קולה, וכן, מה לעשות, סיגריות – היינו טיפה ערסים נדמה לי או שהזמנים אז היו טיפה אחרים, לא יודע, אולי אחי זוכר.

נזכר בשנות ה 80 . . .

הייתה פשוט ריצה כייפית, זורמת, אנרגטית, אתה כל פעם עובר עיר ורואה פרצופים שונים, ריחות שונים, מועמדים שונים – חלקם נראים מוזרים לגמרי – המבטיחים שהם יהיו ראשי עיר טובים יותר ואתה, בשלך, ממשיך הלאה, זקוק לריצה טובה, זקוק לזמן עם עצמך, לשאת את המרחק, את הקושי, את המחשבות, הכאבים, החששות והמחשבות. לחיצה על המפה תפתח את 5 ערי השרון המופלא שלנו בהם ביליתי הבוקר:

לאחר כשעתיים לערך של ריצה אני מתחיל לראות את הסוף ולחוש את תחושת הסיפוק לאחר אימון טוב, המגמה חיובית, הדרך מתחילה להיות ברורה יותר, נגישה יותר; המון אנרגיה טובה ודווקא שיר דיי קודר ליווה אותי ברגעם אלו של התרוממות רוח: ? Alice in chains – would להלן בביצוע נדיר באנפלאגד של MTV:

השיר שהתנגן לי בראש היום…

 

LEV_SIGN