עוד כשבועיים אנו במחנה אימון; ועד אז, קבלו מעט "התרוממות רוח" והקרבה ספורטיבית כשם שאני מנתח אותה וכן, כמעט תמיד ניתן להשתדל קצת יותר. 

השבוע התקיימה אליפות העולם בתחרות איש ברזל בקונה, הוואי. לאלו שפחות בקיאים אציין בפניכם את המרחק: כ 4 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים ומרתון – 42.195 ק"מ. קחו יפה זמן, מותר לזפזף ובכל זאת, שימו לב בסרטון לאחר כ 1 דקה עת המוביל מאבד את ההובלה והופך להיות שני ! אתם חייבים לראות איך הוא נלחם, אתם כספורטאים רואים את סגנון הריצה שלו איך הוא מקפיד כמעט לא לדרוך על הרגל נוכח הכאב המטורף שעובר עליו והוא כאילו מדלג על רגל אחת בסגנון גמלוני וכמעט לא הגיוני.

חדי העין ייראו שהאדם הזה חזק בצורה מנטאלית ברמה אחרת ! הוא סובל בטירוף, הוא בקצה והוא לא נשבר, הוא מקפיד לא לעבור להליכה, הוא יודע שהוא חייב לשמור על המקום השני; עצירה עכשיו עלולה לגמור לו את השריר ואת התחרות כולה.

 קו הסיום – כן, זו לא טעות, ממש קצת מעל 8 שעות, כן – המנצח בוכה כמו ילד ! זוכרים, זה לגיטימי לגמריי לבכות בחיים (מדי פעם) וכל שכן כאשר אתה מוכרז אלוף עולם בתחרות הקשה בעולם ! עוד, תראו את החיבוק והכבוד ההדדי של המנצחים ולסיום, ברור, תראו את היד של מקום שני, הקנדי, (20:20 דק' בסרטון) זו יד של איש חזק, חזק מאוד וכך אתלט צריך להיראות מעבר לתחושה של העוצמה המנטאלית שזה מעניק לך בכל צעד מחדש.

 https://www.youtube.com/watch?v=2yiSSVlyDPo

ניוז שבועי – בבקשה: 

בברכת הספורט, הבריאות והאנרגיה המצוינת,

אסף לב

 

הצטרפו אלינו בפייסבוק 

ערוץ היוטיוב

ויש גם אינסטוש מדליק

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

"רצים עם אסף"

8993137 – 052

לוגו חדש