"הדופק שלי גבוה, אני מרגיש את היכולת שלי להתנגד או להפסיק להסתיר יורדת בצורה חדה, חדשה, אפילו חריפה; כואב לי, קשה לי, אני חייב לעצור . ."

ואני לא מוריד את הקצב למרות שגם לי כואב, קשה ואני סובל ובכל זאת – אני המאמן ויש לנו הסכם של אחריות של 100 אחוז על המעשים שלנו ואנו לא נותנים לקושי להשבית אותנו מיד, אלא סופרים: 14, 13 וכן הלאה עד 1 ורק אז עוצרים – בשליטה! במחשבה ובמאמץ כן ואותנטי; ואז ב' נעצר ומתחיל לבכות, פשוט כך, כילד, השגנו פריצת דרך משמעותית בתהליך, בדרך של האימון המנטאלי; לשם אני מכוון כבר כמעט חודשיים. "הייתי פשוט עייף כל הזמן, אתה מבין, עובד ומשפחה וילדים וכל זה . . אבל, כאילו כל הזמן עייף . . רק עכשיו אני מבין שזה מצב רוח, "הוויה" כמו שאתה אומר. . ."

מסיימים את האימון, הבוקר נוותר על מתיחות ונלך לאכול קרטיב – לימונענע, ברור הכי טעים (לימון בלי הנענע זה הכי פחות טעים) ואנחנו יושבים, שני גברים, קצת אחריי גיל 40 (תנו לי להרגיש עוד קצת שם חח) ומדברים על "ההזנחה" – בריאות, משקל, זוגיות, תודעה, שלווה ושמחה; כן, ילדים, קריירה ופרנסה נוגסים בכל חלקה ולרוב עם "ביסים גדולים". אני מספר לו על המפגשים שיש לי בעבודתי, אותה הוא כבר מכיר, אימון מנטאלי עם אנשים שחלקם "כאילו שמחים" ו / או כאילו מצליחנים" שנשואים לנשים מדהימות וראויות ועדיין לא מוצאים שמחה ונחמה כמעט בכלום ואז אני מוציא אותם לאימונים שכאלו בהם "הם לא על ההגה" ואני מוציא מהם דברים שלא יכולים לצאת, לא על ספת הפסיכולוג ולא במסגרת העבודה המקובלת ואיך שלא נסתכל על זה, רוב האנשים סביבונו לא עם מעדר ביד, אלא עם, כן, "עכבר ביד".

אז כדורגלנים או כדורסלנים מקצוענים או רצים חובבנים (כמונו . .) או אפילו שלא רצים כלל . . . מוזמנים לנסות, להתנסות – אימון מנטאלי וגופני זה עובד ועובד טוב וכן, אני "על זה" כבר למעלה מ 20 שנה. . . הזמן טס, אף אחד לא מחכה לנו – היו אתי, כאן ועכשיו.

דופק גבוה, מאמץ כנה, מחויבות – מביאים אותי למקומות של ההכרה שלי עם עצמי, הוויתי, יכולתי הכללית; בספורט, בחיים.

האנדרופינים שמשתחררים במוח בזמן פעילות גופנית ולאחריה הינם עוצמתיים מאוד; בעבור זה אני מבקש ודורש מאנשים אשר בתהליך עמי להפסיק לעשן – גראס, חשיש, סיגריות אלקטרוניות וכדומה שכן, העוצמות שבאות לידי ביטוי על המוח עלולות להיות גבוהות מדי ובכך להפריע לתהליך הרגשי – גופני החיובי אותו אנו מנסים לסגל לעצמנו; לעתים מחדש (להיזכר בילדות) ולעתים להוליד מחדש שכן מעולם לא היה קיים.

[Videoicon color="1e73be"]אינסטגרם – לחצו על הקישור כאן: אימון בוקר יום שני, מגיע מעט תשוש, אפילו שחוק (מלא עבודה ועומס בחגים) אולם מרגע שפוגש חברים, רץ, חי, נפתח, תודה לאל, מוקיר תודה

יתר על כן, הגוף והנפש צריכים להיות כמה שיותר "נקיים" על מנת להגמיש עצמם אל מול כוחו של השינוי ובעבור זה, כל תהליך חייב שיכלול שני אלמנטים מרכזיים ולפיהם: מי שמתאמן – עובר תהליך אצלי של אימון מנטאלי חייב לבצע נשימות! כאלו שמנקות את כל הנימים, ורידים, שסתומים וכל מה שקשור במערכת המופלאה שלנו – גוף האדם והדבר השני הוא, ברור, מתבקש: אחת לשבוע לראות / להיות בים! הים הוא מקום קסום, מרגיע, משחרר, מקבל הכול ותחשבו על זה שוב, 70 אחוז מהכדור הגדול שלנו זה מים, אז כנראה שיש שם איזה עוצמה שלעתים אנו מתעלמים ממנה . . כן, קריירה, פקקים, הורים, ילדים ומה שתבחרו, הכול הולך . . רק מה – שימו את עצמכם טיפה ובמידה מדויקת: במרכז! ! מגיע לכם, אתם ראויים כך.

אימן מנטאלי דרך ספורט: חברויות, טבע, שלווה, תנועה . . .להמשיך ? ?

סיימנו להיום, אנו קובעים – שלא כבדרך כלל – אימון מנטלי וגופני (הספורט הוא האמצעי!) לעוד יומיים וזאת על מנת "לקעקע יכולת", שם נקבע ומקודד ה GPS שלנו – המצפן המנטאלי ושם ובדיוק עכשיו תושג ההתקדמות המשמעותית ביותר בתהליך. יתרה מכך, באימון זה נבחן את עצמנו על המשקל: בק"ג, באחוזי שומן ובאחוז המים בגוף. תתפלאו או שלא, אחריי האימונים הללו ישנו שיפור (לעתים דרמטי) בכל המדדים וכמובן במדד החשוב ביותר: אושר ושלווה.

בריאות והמשך שבוע נפלא לכולנו, טוב שיר . . . דיויד בבקשה: אחת היצירות המקסימות של התרבות שלנו, דניאלה – אהבתי הראשונה, כך קראו לה, הייתה ספורטאית, קופצת לגובה, רזה, גבוהה ושחומה, חכמה, שקטה, קסומה ומיוחדת, שונה. בסוף החופש של כיתה ו' היא התקשרה אלי (בדיוק קיבלנו טלפון של בזק הביתה) ואמרה / שאלה איזה חבר אני אם כל החופש הגדול אני לא מתקשר אליה וזה היה משהו מיוחד, אחר ושונה בתהליך "החברות" (חיריק ב ח') של בן, ילד ונער מתבגר של סוף המאה הקודמת. לימים גיליתי את דיויד, יונתן ואת "החלומות שלא חלמנו . ." ומהמון היבטים גם את האכזבות של האהבה כפי שאתה מצייר לך אותה בחלון . . דניאלה נשארה אישה מיוחדת ויפה כפי שראיתי אותה פעם אחת לפני כעשור ולא אמרתי לה שלום . . היא נראיתה אחרת ואולי גם אני השתניתי קצת – לא בטוח לגביי זה. בכל אופן, 100 בגימטריה, דניאלה יפה ושקטה, דיויד מוכשר ומיוחד ויונתן, כן, גפן בסגול ולא בקמץ. יאללה תיהנו, זה שיר נוגה ומיוחד: 

ברוזה במיטבו – תמיד מחזיר אותי לכיתה ו' ולשנים עלומות, לא ברורות ונוגות

קבוצת ריצה נפלאה / מגזין ריצה: בבקשה – 

אסף לב

מאמן מנטאלי Mental training, מאמן טריאתלון – ליצירת קשר לחצו כאן

הצטרפו אלינו בפייסבוק – בוקר חג אצלנו