השבוע זכיתי –

השבוע זכיתי לאמן, להרצות, להסביר את משנתי לכיתה ו' 3 המקסימה של בתי מיה בבית הספר שדות יואב אשר בקיבוץ גת אשר בדרום הארץ. המורה (דינה הרצינית והמשקיענית ושאפו על הרצינות ! ) דיברה עמי לפניי כחודש ושאלה איך ניתן לאמן, לתרגל את הילדים בהעשרה שתשלב ספורט וכישוריי חיים אל תוך הבית – ספר תוך שימת דגש על כך שכולם שווים . . . נהדר לא ?

מיה קצת חששה ש"אעשה לה בושות" והבטחתי להתנהג יפה. נכנסתי לכיתה, ילדיי בני קיבוצים ואני חייב להגיד שאתה מרגיש מעט שונה ממקומות אחרים בהם אני מדבר אל ילדים ובני נוער. אתה רואה ילדים שהטבע "יותר נוגע בהם" ובכלל הם נראו נלהבים אל עבר "שיעור ההעשרה השונה" שהובטח להם. סיפרתי להם מעט על עצמי ועל מה זה אימון מנטאלי וגופני והבטחתי להם שכל התנהגות שלהם כאן, בשיעור הזה לא תשפיע כהוא זה על הציון או על ההערכה של בית הספר אליהם, שכן אינני מורה (יום אחד אהיה – אני מקווה) ובאתי לכאן בתור "אבא של מיה" וכולי תקווה שייקחו מכאן דבר אחד או שניים ואז ארגיש שהרווחתי לחמי ביושר.

זוכרים בדיוק כפי שמתחילה ההרצאה שלי, קחו דבר או שניים – מזכיר לכם: הבסיס להקמת המדינה היהודית אליבא דפינסקר: "אם איי עכשיו איי מתי" (להיות עסוקים ב Doingׂ) ומעבר לכך, התמדה ! הדרך נפתחת למתמידים, לרציניים ולבסוף זה נרכש ! !

אז במהלך תרגולי הבוקר דיברנו על החשיבות של "יציאה החוצה", שתיית מים כדבר ראשון אותו הגוף מקבל בבוקר, אכילה ובמיוחד בבוקר (לאחר צום הלילה בזמן השינה) של הדבר הפשוט והחשוב ביותר: בננה – השופעת אנרגיה, אשלגן ומרכיבים חשובים ואנרגטיים ליום נהדר ועדיין בנושא הבננה הוספנו קצת ערכים כגון, דוגמא אישית ואחריות אישית: "אמא, מעכשיו אני אחראי בבית על בננות והכנת סלט"; עוד, דיברנו על החשיבות של "לסגור פלאפון" ולא לשים אותו על מצב "שקט", "טיסה" או השד יודע איזה ובו עדיין נפלטת קרינה אל עבר מוחם הצעיר והמתפתח ! של הילדים שעוד רגע הופכים לבוגרים ומתקדמים אל עבר חטיבת הביניים.

פעילות ספורט כמניע אנרגטי לחיים

פעילות ספורט כמניע אנרגטי לחיים

לאחר שדיברנו, התחלנו גם לתרגל: סקוואטים, לאונצ'ים, שכיבות סמיכה, סטטי בטן ותרגלנו פקודות הניתנות מהמוח אל עבר השלד, השריר, הגוף ובמהלכן "כיבדנו את הגוף" ולא זרקנו אותו לרצפה עת כוחנו אזל ובמילים אחרות: "המוח, רק הוא יצור את הדיוק, את רמת העומס בה אני יכול לעמוד והוא ורק הוא ידייק אותי אל עבר הלימודים, חברים, הורים וסביבה. זאת ועוד, בחנו את "שפת הגוף" את המבע של כל אחד ואחת, למי השרוכים פרומים, מי יושב שפוף, מי סגור בתוך מעיל ומי יושב זקוף, קשוב, עירני ומי פתוח לקבל דברים וכל שכן "דברים חדשים" אשר יוצרים את הסימביוזה הנכונה בין "האני האישי" שלי לבין גופי והסביבה בה אני חי ופועל.

הרצאות

לאחר ביצוע פעולות אלו רצינו שהנפש תקלוט את הדברים ותיתן להם לחלחל אלינו פנימה ולהפכם ליכולת ואז עצמנו עיניים ל 2 דקות בהם חשבנו על הוקרת התודה לכל הטוב הזה, למורה שארגנה את הבוקר הזה, להורים שאוהבים אותנו, לחברים הכיפיים שיש לי ובתוך זאת, מה אני יכול לעשות היום למען מישהו ולא למען עצמי ? אולי אתקשר לסבא שלי ואשאל לשלומו . . אולי אעזור היום לתלמיד פחות מקובל בכיתה . . לבסוף, הסברתי לילדים הנפלאים האלו שבדיוק כפי שהכול תלוי בהם (הרוב לפחות) כך האושר מהווה נגזרת של הפעילות הגופנית, התנועה התורמת רבות לשחרור, לשלווה ובתוך כל זה מחדדת ומדייקת את האושר שעלינו לתרגל הן בפעילות גופנית והן בפעילות חברתית, דינאמית ומתפתחת.

סוף דברהספורט לגישתי, הינו האמצעי והדרך באמצעותם ניתן לגשר כמעט על כל הדברים, הקשיים, חששות, פחדים, שוני (אל תשכחו – כל אחד הוא יחיד ומיוחד !) והפרעות קשב וריכוז אשר יש ונדמה כי יותר ויותר בני נוער סובלים מהן נכון להיום; עבדכם הנאמן, כותב שורות אלו מאובחן על ידי "ניצן" כבעל הפרעות קשב וריכוז ואף על פי כן עשה שני תארים במנהל עסקים, מאמן טריאתלון ומאמן מנטאלי לספורטאים ולמעלה מכך מתגאה בכך שכל מבחן בחייו עשה פעמיים ! טסט אגב פעם שלישית ורוצה לומר, תעזו, תנסו, תשתדלו, תעשו את המאמץ הכי טוב שלכם, בלימודים, בספורט ובחיים – העיקר שתשתדלו, תתאמצו, תתמידו והכי חשוב – תאמינו ! ! הכול בידיכם ! !

תודה רבה לכם ילדים יקרים ולבית הספר על האירוח,

אסף לב

מאמן מנטאלי לספורטאים, מאמן טריאתלון

Mental coach

Triathlon coach

כרטיס הביקור שלי