לפני בדיוק 10 שנים סיימתי תואר שני ולאחר שלא קיבלתי תפקידי מנכ"ל שונים בהם חשקתי נסעתי לראיון עבודה בחברת דלק קטנה.
נאמר לי שראיון העבודה יהיה בכפר ורבורג וכתושב כפר – סבא באופן טבעי יצאתי לשדה ורבורג וכמובן, בהליכה. הימים, הנם, ימים טרום הטלפונים החכמים ובכלל לדעתי עוד שילמנו על שיחות יוצאות ובכלל, לא מיהרתי. כשלא מצאתי את הכתובת בשדה ורבורג הרמתי טלפון לחבר – אח, יובל ושאלתי אותו איפה הראיון וזה הסביר לי בנימוס שמדובר בכפר ורבורג ליד צומת קסטינה, בואך קריית – מלאכי.

כמעט נואש טלפנתי לאחותי, איה ואמרתי לה שאני חייב את האוטו שלה על מנת להגיע לראיון עבודה. זה היה לדעתי דייהטסו שרייד, שנת תשעים ומשהו, אך תוך שעה וקצת חניתי בנקודה. מוסך קטן של טרקטורונים, בפאתי מושב קטן ובכלל, לא הבנתי מה הקשר בין המקום הזה למכירת סולר. רונית מנהלת המשרד, ישבה ועישנה על המדרגות ואמרה לי שרז מאחר ובכלל, אולי הוא לא יגיע. . . בדרך כלל אני אומר "וואלה" הפעם אמרתי "קיבינימאט" ואמרתי לה שאני הולך לישון באוטו ושתעיר אותי כשהוא יגיע. הייתי גמור מהנסיעה שלא הייתי מורגל בה וכל הלחץ הזה של "תפקיד ראשון בחיים אחרי השלמת הלימודים", כמו גם הנסיעה בדייהטסו הזו והאכזבה שהבעלים לא שם, התישו את נפשי.

ירד גשם בחוץ והאמת שנרדמתי דיי טוב עד שמישהו דפק לי על החלון ואמר ב"עיניים טובות", "בוא אספי, יש תה חם במשרד". נכנסנו למשרד – אם ניתן לקרוא לקומה שנייה בתוך מוסך "משרד". שתיתי תה בשקיקה בעוד רז, הבעלים, לא הפסיק לדבר בטלפון מילניום הקטן שלו ותהיתי כמה ריכוז יכול להכיל אדם אחד בכזה באלאגן. אני בכלל הייתי מוטרד במתי אני מחזיר את הרכב לאחותי וכמה זה מורכב למצוא עבודה שתתאים לך, שתהייה בה טוב ויותר מכל, שתאהב אותה ואת מה שאתה עושה….

רז שפירא

עם רז באחד מטיולי השטח של החברה

מדי פעם רז שאל אותי שאלה, אך בעיקרון, רוב הזמן היה עם הנייד. סבלנות אף פעם לא הייתה הצד החזק שלי, כל שכן, כאשר אני עייף ולאחר כחצי שעה לא מעניינת מבחינתי, שאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אתחיל לעבוד מחר בבוקר ? הוא, מצידו התחיל לדבר אתי על עמלות, רווחיות וכל מיני דברים לא מעניינים ואני סיכמתי בכך, שיעמידו לי מחר בבוקר רכב אוטומטי בצומת סגולה ומשם נתקדם, נחיה ונראה.

 למחרת, עמד רכב אוטומטי בצומת סגולה. 10 שנים עברו מאז, 10 שנים בהם הייתי מנהל המכירות של החברה, 10 שנים בהם הכרתי את אשתי האהובה מיטל, נולדו לי שני ילדי המופלאים (בלי עין הרע) מיה ועומר ו 10 שנים בהם גדלה חברת רזגל אנרגיה לכדי חברה לגיטימית, מוכרת ומשגשגת בענף הדלקים. 10 שנים בהם גדלה החברה ללמעלה מ 20 עובדים, לחברה אשר חרטה על דגלה לא למכור רק דלק, אלא גם למכור ערכים, יושר, טוהר מידות ובכלל זה, לכבד את עצמה, את עובדיה, לקוחותיה וסביבתה.

 את כל הדברים הללו, הייתי גא להשריש ביחד עם מקים החברה, רז שפירא. ברצוני להודות לו מעומק ליבי על כל אשר הוא העניק לי ולמשפחתי ובמיוחד על כך שידע להכיל אותי גם ברגעים ובתקופות הפחות טובים שלי.

ברצוני להודות לכל עובדי החברה המסורים, הנאמנים, הישרים והמקסימים עימם חלקתי את מקום עבודתי שהיה לי כבית שני ולעתים כבית ראשון. תודה רבה לרונית, עידית, חגית, גלית, חני, ז'אנה, גל, שוש, ואנסה התותחית וכמובן לאנשי השטח המדהימים, שמעון, שי, אתי, ירון, גיל, שי – צפון ויקי קורן. כמובן בהצלחה רבה לדורית, מחליפתי – זה ג'וב מאוד מאתגר ובה בעת גם מאוד מתגמל.

לבסוף, נילי שפירא היקרה, לא בטוח שכל זה היה קורה בלעדייך ואני לא מדבר רק על טיולי וערבי החברה שהיית מארגנת לנו; אז המון תודה לכולכם, אני יוצא לדרך חדשה כמאמן קבוצות ריצה וכמאמן מנטאלי לספורטאים ומקווה שיהיה לי טוב כפי שהיה לי ב 10 השנים האחרונות עמכם.

המון אנרגיה טובה:

שוב, תודה רבה רז, ים של אהבה וים של אנרגיה טובה וכמובן תודה על העזרה ביציאה לדרך החדשה:

אסף לב

מאמן טריאתלון ומאמן "קבוצת ריצה בכפר סבא" – רצים עם אסף.

8993137 – 052

לוגו חדש