רוכב אופניים שמתלבש בקלילות גם בחורף יכול לחטוף מחלות ולבזבז אנרגיה מיותרת בניסיון להשאיר את הגוף חם, בעיקר בחלקים שלא עובדים ברכיבה כמו הידיים והאצבעות.

מומלץ להתלבש בשכבות ולזכור כמה חשוב לנדף את הזיעה ולשמור על הגוף יבש; והכי חשוב – אל תחשבו על מה שיפה, אלא על מה שנעים, חם ונוח.

 לפתוח בסיפור טוב, זה תמיד דבר טוב, או יותר נכון, שני סיפורים. הסיפור הראשון קרה ברכיבת השבת האחרונה: לרכיבת הכביש הגיע בחור צעיר וחזק, השעה הייתה 6 וחצי והוא עומד מולי במכנסי ספורט קלילים, כמעט 'תחתוני בוקסר' וחולצת טי-שירט. הדבר היחיד שהיה קשור לרכיבה מבחינתו היה, שהוא נעל נעלי רכיבת שטח וקסדה. למזלו, הוא שם עליו סוויט – שירט עבה. אין ספק שבמהלך כל הרכיבה, ללא קשר ליכולתו הפיזית, הוא סבל מהקור בצורה חריפה, חריפה מאוד (הטמפרטורה הייתה סביב ה- 10מעלות לכל היותר). שורה תחתונה – צורת הרכיבה הזאת יכולה להביא למחלות, וכאשר הגוף חם, אבל הטמפרטורה החיצונית נמוכה, גוף הרוכב (במקרה הטוב) מבזבז אנרגיה יותר כאשר הוא 'נלחם' בהשארת גופו בטמפרטורה של מעל 37 מעלות בעיקר בחלקים הפריפריים בגוף, שלא עובדים ברכיבה – ידיים, אצבעות וכו'. במקרה הרע אפשר לקבל מכת קור (צניחה של חום הגוף), וגם הגוף פגיע יותר למחלות. ספציפית, כאשר הגוף המרכזי חם, אבל חוטף מכת קור, קיים חשש גדול לפגיעה בכליות (דלקת כליות). בגרמניה, אפילו בחודשי הקיץ, מחויבים אופנוענים לרכב עם 'מגן כליות' מפני הרוח ! כאשר הכליות יפגעו (ברמה כזו או אחרת), כל הספיגה של הנוזלים בגוף נפגעת, ואז מה קורה, נכון, הגוף לא מצליח להתאושש מכיוון שספיגת הנוזלים לא טובה.

[frame style="modern" image_path="http://www.asaflev.co.il/wp-content/uploads/2011/12/DSC_0364.jpg" link_to_page="" target="" description="" size="two_col_large"]

מתייבשים גם בקור
ניתן לחלק את חלקי הלבוש לשלוש שכבות :

  • הראשונה – הבסיסית, היא השכבה הצמודה לעור. מלבד חודשי הקיץ החמים, זאת תהיה גופייה, או חולצה טרמית. התכונה העיקרית של שכבה זו, היא לנדף את הזיעה מהגוף החוצה ולשמור על הגוף יבש ! גם כשהטמפרטורה תעלה (יחסית לחורף), נניח בשעה תשע בבוקר, עדיין, למרות ההזעה המוגברת, חולצה טרמית טובה תצליח להשאיר את הגוף יבש.
  • השכבה השנייה – מטרתה לשמור על הגוף חם (מעבר לחולצת הרכיבה הקצרה). יחד עם זאת שכבה זאת צריכה להיות נושמת, כדי לאוורר את הגוף ולא לכלוא את החום, יותר מדי, כדי לא 'להעמיס' יותר מדי על השכבה הטרמית שצריכה לנדף את החום והזיעה החוצה.
  • השכבה השלישית – אלה מעילי הגשם, או הווסטים. אלה שכבות שבדרך כלל רמת האטימות שלהם צריכה להיות גבוהה (בהתאם למטרה – רוח, או גשם).

במידה ואתם מתאמנים עם רכב ליווי, או רוכבים על אופני הרים עם תרמיל על הגב, שווה להכניס בתרמיל חולצה טרמית קצרה, דקה ובעלת איכות טובה (בזמן שהשמש עלתה והחולצה הראשונה לא מצליחה לנדף את הזיעה, עדיף להחליפה ביבשה). כמובן, ככל שאיכות החולצה הטרמית, תהיה גבוהה יותר, כך נידוף הזיעה טוב יותר.

כמעט ושכחתי….לא לשכוח לשתות בימים קרים. בייחוד בימים קרים ויבשים כאשר הרוח מורידה את הטמפרטורה של הגוף ומייבשת אותו. מתייבשים לא רק בחום אלא גם בקור. כאשר נקפיד לשתות כהלכה, נעזור לגוף שלנו להתמודד מול הטמפרטורה הקיצונית (ו'בזבוז' האנרגיה בשמירת חום גוף מתאים).

העיקר שיהיה חם ונוח
יש עוד הרבה דברים, אבל בואו נחתור לסיום:

  • תמיד טוב להתלבש קצת יותר, מאשר פחות.
  • ברכיבה כאשר בגבינו רוח גב, עדיף להוריד שכבה אחת. במצב זה, כמות הזיעה נוטה להצטבר מלפנים ועדיף לא 'ללכוד אותה' ולתת לגוף להתאוורר יותר (רלוונטי גם שמטפסים עליות). אבל שאנחנו רוכבים נגד הרוח, או בירידות, לשים את אותה שכבה נוספת (ווסט לדוגמה).
  • יש כל מיני סוגים של ביגוד, כמו שרוולי ידיים, רגליים, בנדנות, כפפות ארוכות ועוד. יש שרוולים לימים חמים, ויש שרוולים לימים קרים. נסו לבחור את הציוד המתאים ביותר לאותו יום.
  • כיסוי לברכיים מומלץ לרכיבה בטמפרטורות שמתחת ל- 15 מעלות (יש שמחמירים ואומרים 18 מעלות צלזיוס). בטמפרטורות נמוכות, מפרק הברך לא מקבל זרימה טובה של דם ויכולה להתפתח במקום דלקת, או סתם תחושה לא נוחה ופגיעה באיכות הרכיבה.

ולסיפור השני. משהו כמו באזור 2002 או 2003 יצאתי לרכיבת אימון כביש של שבת, ביום קר מאוד. הייתי יחסית 'צעיר' ברכיבה אבל ידעתי שצריך להתלבש כמו שצריך. הגעתי לאימון קבוצה של מועדון, עם ביגוד רכיבה רגיל, ובנוסף – עם כובע צמר צבאי וצעיף צמר. בלשון המעטה זה לא בדיוק היה קו האופנה האחרון, וקיבלתי פרצופים מכאלה ואחרים. אבל אז, אחד הרוכבים הוותיקים בקבוצה ניגש אלי ואמר בשקט: "כל עוד זה חם לך ונעים זה בסדר, לא צריך יותר מזה". באחת הגבעות באזור בית שמש הרגשתי ממש טוב, הובלתי את הפלטון (יחידה) והחלטתי להרים את הקצב, עוד ועוד, עד שרוכבים החלו לנשור מטה. הייתי חייב לשאול את אחד הרוכבים שרכב לצידי שהתנשף בכבדות : "תגיד, זה אומר שהצעיף שלי בסדר או לא"?

קחו הכול בפרופורציה. לבוש רכיבה נכון הוא אינו 'פלצנות לשמה', אלא מקצועיות. נקודה. שימרו היטב על גופכם ולבשו את הלבוש הנכון לאותו רגע (יחד עם זאת אל תעצרו כל 2.5 ק"מ כדי לשנות פירוט לבוש). לימדו להוריד ולהלביש פרטי ביגוד תוך כדי רכיבה.

הכותב הוא מנהל קבוצת סגל ווילייר מומנטום – רוכבים עם תנופה, קבוצת רכיבת שטח, כביש וטריאתלון – (ילדים, נערים, נוער, עלית ומסטרס).

תודה לאלעד, מאמן אופניים וחבר אשר העלה באתרי את מאמרו בנושא לבוש חורף ברכיבת אופניים.

אסף לב

מאמן טריאתלון