קצת אחריי 3 בבוקר עוצר אותי שוטר ומסמן לי לעצור; ברכב שלידו יושבת בחורה, נראית נאה מכאן ואני חושב לעצמי איזה חיים אלו להיות שוטרת, חושב על הבן זוג שלה, נראה לי שלא תמיד זה נוח שהבחורה שלך מסתובבת בלילות ורודפת אחריי אנשים מפוקפקים, עבריינים וכיוצא בזה. "רישיונות" הוא אומר לי ואני מת להגיד לו "יא נקניק תגיד שלום או לפחות "מה המצב" מה אני לא נראה לך ? 3 בלילה אז קר לך ואתה עצוב . . " לא מתאימה לי הגישה ואני מחייך ואומר לו: "מה המצב שוטר" והוא אומר לי "בסדר . . ."

הנפיצות של מצבים כאלו באמצע הלילה כמוה כדינמיט ועלולה מהר מאוד לגלוש למקומות שפחות מתאימים לי ואני בערך בחישובים ובמחשבות של טרום גיל 50 והשוטר נראה לי בן 35, ילד אחד, דירה במחיר למשתכן בבאר יעקב. "לאן" שואל אותי השוטר משה ואני אומר לו "הביתה, מטייל, לא נרדמתי, מחשבות". "מאיפה" ? שואל משה  ואני עונה לו כמו ילד טוב: "כפר -סבא, וואלה, טיילתי, סוף סוף אין פקקים, אין כמעט פרסומות ברדיו, אני יושב על המזגן ומזיז תחנות ברדיו בחצי לחיצה ובכלל, כיף לי אתה מבין השוטר . . משה, גם אני עובד בלילות ועוד חצי שעה אני צריך / רוצה לקום לאמן רופא אחד שעובד כמו משוגע ורק ב 5 בבוקר הוא יכול. "מה אתה מאמן" ? שואל משה והוא נראה כבר רגוע יותר בזמן שהוא מסתכל ברישיון שלי ולא טורח להעביר אותו לדיאנה שיושבת ברכב ונראה כאילו כל הזמן היא משחק עם השיער שלה ובכלל לא מגלה עניין בנעשה.

אני מאמן ריצה אני אומר לו והוא וואלה, וגם מרתונים, טריאתלונים וכל המשוגעים האלה . .  מכיר את . . הוא דוד שלי ברור שאני מכיר אותו ותמסור לו ד"ש חם ממני ואני בכלל לא בטוח שאני מכיר אותו אבל שיהיה ומשה אומר לי שהוא חייב להוריד 6 קילו כדי שיוכל לרוץ אחריי ילדים עם אופניים חשמליות ואני נזכר בשוטר שתפס אותי באמריקה ובכל לא הבנתי על מה הוא מדבר אתי והוא רק צעק וצעק ופתאום שחרר כלא הייתי וזה, משה, מתחיל לדבר אתי ומספר לי על אשתו שמתאמנת אצל מאמן אישי ואיזה פצצה שהיא נהייתה מאז שהיא מתאמנת ואני את האמת רוצה כבר לחזור ל 1'1.5 F.M ולשמוע הרצאה על "משהו" רוצה שקט רוצה אנונימיות, לנעול את דוושת הגז על 95 קמ"ש ולנסוע ולהמשיך לנסוע. משה משחרר אותי, אינני "קהל היעד" שלו לדוחות, מעצרים וכדומה והוא לא באמת רוצה לרדת 6 קילו, אלא בעיקר להעביר את הלילה ולחזור הביתה בשלום ועם מכסת דוחות שתשמור על המוניטין החיובי שתפס לאחרונה כשוטר המשתפר ואני מודה לו וממשיך צפונה.

טיפה אחריי 4 בבוקר, ארומה בית ינאי, אוהב את המקום הזה שפעם היה "בית הפנקייק" בדרך לצפון ודרך לצפון זה, ברור,  צבא; "וואו כמה צבא שאכלתי בימיי חיי"; חצי מ הווית חיי כל עת שאני מגיע לכיוון צפון בלילה זה צבא, נגמ"שים, "שק עור אמת", ידיד, טורף, מיידי אמת, חזרה לשרשרת, חזרה הביתה, שטחים, אינתיפאדה, אני עייף מזה, אני מקווה שהבאים אחריי, המאומנים שלי יהיו אכן, מאומנים, מתורגלים, קשוחים וחזקים אבל איך נגיד  אני מקווה ש"יצא להם לתרגל בעיקר על יבש" ולא להיות כל הזמן בערנות, בדריכות, במשימות, "תעסוקה מבצעית".

לוקח את הקפה שלי, סויה, בלי סוכר ואלפאחורס שתמיד עושה לי טוב מסובב את הרכב לכיוון כללי הביתה, יישאר לי עוד קצת זמן למתיחות מתחת לבית בטרם אתחיל את האימון; הרצאה ברדיו על מדוע נעלמות הדבורים והאם אנו קרובים לסוף נוכח זה שאין מי שיעשה את ההאבקה ? והאם יישאר טבע בעוד 5, 10 שנים והאמת, טיפה נמאס לי; "האם זה יהיה במשמרת שלי ?" ומתי בכלל נגמרת כבר המשמרת שלי ובכלל, לאיזה מקום משה חוזר ? מתי ואיך הוא מסיים את המשמרת שלו ?

ואני בכלל חושב על חבר שלי רון שביקרתי אותו הבוקר בבית החולים עם אבן בכלייה ואני בטוח שזה מכל החדשות שהוא שומע וזה בלתי נתפס, לא נקלט. ענת שולחת לי "בוקר טוב ממי" ואני מדבר אל ה ווטאפ ואומר לה שאני בדרך ונזכר בשיחות שלי עם ג'ינג'י על החלום להיות שדריי רדיו עם תוכנית לילה ונמאס לי קצת מהדיבורים וטיפה מהמחשבות ואני מעביר לתחנת רדיו אחרת ובדיוק מקבל את השיר הנהדר הבא. מגיע קצת לפניי 5 בבוקר, מחנה את הרכב ברחוב, משאיר את החנייה שלי למתאמן, יוצא מהרכב, זורק את הכוס החד פעמית הריקה ומתחיל מתיחות, עוד כחצי שעה זריחה, נחתי טוב, עשיתי לי את המדיטציה שלי, היה לי כיף, שליו, נכון, מדויק, מה שהייתי צריך, בוקר טוב התחיל – עכשיו רצים, נעים, כיף, אנרגיה מעולה ! !

בברכת הספורט, הבריאות והאנרגיה המצוינת,

אסף לב

מגזין שבועי – בבקשה: 

 

 

הצטרפו אלינו בפייסבוק ומוזמנים לעשות "INVITE" לחברים

ערוץ היוטיוב ונשמח לקבל תגובות על הסרטונים

ויש גם אינסטוש מדליק

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

"רצים עם אסף" – תעשו ספורט – זה עושה טוב, לכם ולעולם

8993137 – 052

לוגו חדש