הצבת מטרות ובחינת התקדמותנו אליהן תוך כדי מתן משוב לגבי איכות הביצוע, הינם, כלים מרכזיים בעבודתו של מאמן מנטאלי עם ספורטאים ועם כאלו שאינם עוסקים בספורט – יעדי ביצוע בעבודה, התקדמות: דרגה, שכר, שביעות רצון מהעיסוק וכדומה. (לא להפסיד את הסרטון בסיום הפוסט)

יחד עם זה, יש ונדמה כי הרבה ספורטאים ובכלל זה גם שאינם ספורטאים נמנעים מעצם הפעולה של לשבת ולכתוב מה מטרתם, מה היעד שלהם ובכלל זה מהו והאם יש להם חזון ספורטיבי ואחר. לדידם, זה גוזל זמן (מה שנכון), זה מתיש ומצריך רמות אנרגיה של התמקדות, התבוננות פנימית וכל שכן, יוצר ציפייה אישית וסביבתית בדבר "המרחק המשתנה מהמטרה".

בעבור כל אלו, חשוב לציין שהצבת מטרות בעצם חוסכת זמן, מתקיים מנגנון של ארגון ומיקוד – למשל, ספורטאי שמתאמן לאיש ברזל, האם שווה לו בכלל לצאת לתחרויות של 10 ק"מ ? ככלל, קביעת תוכנית והגדרת יעדים הינה השלב הבסיסי, הראשוני, לקביעת "תוכנית מתאר" לעתיד הספורטאי וזה לא משנה אם זו תוכנית חודשית, שנתית, אולימפית – 4 שנים, או אפילו בהתאם לתורות האימון המודרניות, כיום בונים תוכניות לספורטאי יעד ל 4 אולימפידות – 16 שנה ! פוסט בנושא אולימפידת לונדון, כאן

הצבת מטרות כמוה כתוכנית עבודה, עליה להיות מדויקת, דינמית, עקבית ובעלת היזון חוזר ומתן משוב באופן קבוע. עם ילדים ונערים, נשתדל להציב מטרות יחסית קלות, על מנת לכונן בהם את תחושת ההצלחה והניצחון, בעוד עם בוגרים נציב מטרות ריאליות אך קשות ובה בעת ברות השגה; זו אומנותו של המאמן, כאן נבחן ניסיונו ויכולתו המנטאלית והמקצועית על מנת לחוש את ספורטאיו וכאמור, הכול דינמי. למשל וכאן, יכולתו של המאמן היא בעיקר "לא להפריע לשחקנים מוכשרים החשים את המשחק" (תירגעו – אין הרבה כישרונות כאלו כמו מג'יק ותמשיכו להקשיב למאמנים שלכם . . .) קחו לדוגמא קבלת החלטה של שחקן כדורסל צעיר יחסית בזמנו בשם מג'יק ג'ונסון אשר קולט כדור חוזר כשנייה לפני סיום המשחק ומקבל כמעט אינסטינקטיבית החלטה לזרוק את הכדור לצד השני של המגרש על מנת שלא יעשו עליו עבירה וכמובן שהשעון ימשיך לטקטק, הם מובילים כמובן . . . או יוסיין בולט האחד והיחיד – 9 זינוקים 9 זהב ב 3 אולימפידות ברצף אשר מסביר לעיתונאית שהימנון צריך לכבד גם אם הוא לא של המדינה שלך . . .

עוד, המטרות צריכות להיות הולמות ומדויקות, הן לימי אימון (תחרויות פנימיות) והן לתחרויות ארציות ובינלאומיות ובהן נתעד ונעקוב אחר ההתקדמות אל עבר המטרה. המטרה חייבת להיות מוזנת ומוצפת מעלה כל הזמן ועל הספורטאי להזדהות איתה ולהיות מחוייב אליה, כמו גם, סביבתו ומשפחתו. זו, אגב, בדיוק הסיבה לפיה, אנו רוצים שהמטרה תפורסם בתקשורת "ומעל למיטת" הספורטאי – הציפייה והתחושה ש"כל העולם מחכה לראות אם יעמוד במשימה מגבירה את המחויייבות אליה. בהנחה וייתקיימו רוב האלמנטים האלו, ניתן לצפות שהספורטאי יזכה לחוש תחושה של flow, זרימה אנרגטית חיובית בפעילותו הספורטיבית.

לסיכום, הצבת מטרות עובדת היטב, היא בעלת אפקט חיובי, משפרת התנהגות באופן חוצה מין, גיל ותרבות. בספורט המקצועני – תחרותי, המרווח לשיפור גופני הינו מצומצם ביותר; מאידך, אימון ושיפור מנטאלי במקביל להצבת מטרות באופן נכון ונהיר עשויים לעשות הבדל בהישגי הספורטאי. לבסוף, אם הגעתם עד לכאן, אני מאמין שאתם רוצים לראות סרטון לדוגמא על עד כמה אפשר להשתפר דרך, אמונה, מוטיבאציה, קבוצה וכן, מאמן, אז קבלו כאן סרטון אמריקאי מעורר השראה:

אימון עם רמת מחוייבות עילאית – פיזיולוגית וכן, מנטאלית.



בהצלחה בכל, כאן לכל שאלה,

אסף לב

מאמן טריאתלון, מאמן מנטאלי 

הצטרפו אלינו בפייסבוק 

ערוץ היוטיוב שלי

  •  חלק מתכני המאמר לקוחים מהרצאתו של מר שמואל בורג – אימון מנטאלי, ספורטדוק.

לוגו חדש