בזמן האחרון, במיוחד לאחר שעברתי את גיל 40 (וואו, מטורף, עברו כבר 9 שנים מאז….) אני חש צורך גדל והולך לעשות פעילות ספורטיבית בכל יום, כמובן מבלי לכלול יום מנוחה מוחלט, אחת לשבוע.

כאן, עולה בדרך כלל השאלה – מהי פעילות ספורטיבית ואיך מפנים לזה את הזמן והמשאבים הדרושים ? ובכן כך, הבוקר בעודי חוזר מאימון אופניים קל בבני ציון התגבשה בראשי מטרת פוסט זה והיא, לספר לך ולכם עד כמה זה קל לבצע פעילות ספורטיבית מסוג כלשהוא על בסיס יומי, עד כמה זה חשוב ועד כמה, בהתאם להרצאתי עמה אני נודד בארץ ולפיה "פעילות ספורטיבית על בסיס יומי / קבוע, הינה מפרה ואנרגטית לכל תחומי החיים". המאיץ, הקטליזטור לכתיבת פוסט זה נבע מכך שהתאמנתי הבוקר לבד במקום בו היינו מתאמנים בכל יום שלישי כ 10 ועד 15 חברים והבוקר אף אחד מהם לא היה, רובם פרשו, נסחפו לחיים, משכנתאות, פציעות ולחצי החיים השונים. כן, נכון, הטיעון השכיח הוא…"הברכיים שלי נגמרו בצבא…."

זאת ועוד, תמיד כשאני על האופניים ורואה את האנשים – החברים שלי במידה מסוימת – עומדים בפקקים ומנסים להשתחל לצומת ברמזור הצהוב, להספיק עוד רגע גם במחיר של להפריע לצד השני, זה עושה לי משהו, זה מחדד לי את הקסם, השלווה ואת "עשה את הדבר הנכון" אם זה בפעילות עצמה ועם זה בהוויה הכללית שאותה, לטעמי, צריך לסגל וזה יותר אמפאתיה, סבלנות וסובלנות לסביבה, לאחר. לבסוף, הייתי בשבת בתערוכה במוזיאון ת"א לאומנות של ויק מוניס המתארת את אותם אלפי אנשים העובדים במזבלות הענק של ברזיל; בסרט המתאר את עבודתו ושופך מעט אור על אנשים מיוחדים אלו לא הצלחתי לזהות אנשים שאינם מחייכים…. נכון, ברור שהסרט עבר אדפטציות שונות ועם זאת האנשים חייכו כל הזמן ולא ראית אנשים ממורמרים, כעוסים ועצבניים כשם שאני רואה לא אחת כאן וכאמור, ביתר שאת כאשר אני חוזר מאימון ואני רכוב על אופניי. התנועתיות, העבודה עם הגוף עושה לנו טוב, חיוך מפעיל כ 130 שרירים בתווי הפנים, יש המון קסם בתנועה של הגוף, בבקשה של המוח ממערכת השריר והשלד: "קח אותי לשם, תעזור לי להתכופף, להרים את הכדור מהריצפה, לזרוק אותו לסל, לקפוץ לריבאנוד, בתזמון הנכון וכדומה

מתיחות - בריאות לגוף ולנפש

בריאות הגוף והנפש – עם תמי פלדמן – מאמנת פילאטיס – pilates

אז, מהי פעילות ספורטיבית ומהי פעילות אותה אני יכול לבצע במגבלה של זמן ומשאבים ?

פעילות ספורטיבית הינה כל פעולה בה אני מפעיל את הגוף שלי. פעילות ספורטיבית אינטנסיבית יכולה לנוע על רצף של : אימון ריצה / רכיבה בקבוצה, אימון שחייה בקבוצה, גלישת גלים, משחק קט רגל / כדור סל עם חברים, טניס, חדר כוח ועוד ועוד. פעילות ספורט שאינה אינטנסיבית יכולה לנוע על רצף של משחק מטקות ים, הליכה עירונית, חתירה עם קיאק – משפר מאוד צריכת צח"מ – צריכת חמצן מירבית, מחזק פלג גוף עליון ורגליים כמעט ולא מתאמצות, רכיבת שטח קלה, עבודה על מזרון – לכלול גם גמישות ומתיחות, לעשות שכיבות סמיכה וכפיפות בטן וליבה, לעלות ולרדת מדרגות ועוד ועוד. הרעיון: כל פעולה בה אני מאמץ מעט את גופי, את "הדבר הזה" שמחובר אלי, את הדבר הזה שזה אני…. כל פעולה בה ארגיש ולו במעט אגלי זיעה מסתמנים על מצחי – כל פעולה כזו תעשה את המלאכה ושוב וזה מהרעיונות המרכזיים של מובאה זו: לא להיות "ספורטאי" והגרשיים הם בכוונה של סוף שבוע בלבד ! היו ספורטאים של כל יום ! דוגמא: השבוע הייתה לי פגישה במגדלי עזריאלי וידעתי שלא יהיה יהיה לי זמן להתאמן בבוקר וכבר בערב התחלתי לחוש את הצורך שיהיה לי להתאמן ביום עמוס של פגישות. הפתרון: השארתי את הרכב בבית, יצאתי להליכה של כ 2 ק"מ עד לתחנת הרכבת, הרווחתי עוד כשעה של שלווה שהרי לרכבת יש נהג…. הצלחתי אפילו לסגור את הנייד לכרבע שעה וכשהגעתי למגדלים התחלתי לטפס את המדרגות ולרדת אותן. הרווחתי אימון חיזוק לא רע בכלל, הרגשתי חזק יותר בסיום האימון, אנרגטי יותר וכן, הייתה לי בתיק מגבת, דיאודוראנט ואפטר שייב – אפשר להיכנס בשלווה לפגישה.

סיכום,

בשנה – שנתיים האחרונות סבלתי מכמה פציעות טורדניות אשר לא אפשרו לי להתחרות ולעשות פעילויות ספורט באינטנסיביות בהן הרגלתי את גופי ואת נשמתי – הגוף אמר "עד כאן" ולא נתן לי לרוץ קדימה. בפני היו כמה אפשרויות שחלקן, רק המחשבה עליהן, הכניסה דכדוך ותחושת "דאון" לראשי וחלקן היו, להתמודד, להתאמן עם אנשים פחות חזקים ממה שהורגלתי, לעשות פעילויות שונות מאלו שעשיתי עד כה ובמילים אחרות, להישאר ספורטאי, לחיות ספורט ולקבל מהספורט את האושר הגדול שהוא נותן, גם עם אני לא מתמודד על הפודיום. כך, מצאתי את עצמי הולך / רץ על הליכון וצופה בתוכנית בוקר – בבית אין לי טלויזיה – ולפיה, כל ילד שלישי בישראל מוגדר כ"שמן". מפחיד. אז, הורים יקרים וכן, אותם אנשים, כמוך וכמוני שעברו בקצת את גיל 40, אל נא תשכחו שאימון סוף שבוע לא יכול לתחזק אותנו, בהיבט של הופעה (כן, בטן…), מצב רוח וחיוך וכן, אל תשכחו את הדוגמא האישית שאתם מהווים עבור ילדכם, הדור הבא.

בהצלחה לכולנו, "איש לא יודע כמה זה יימשך  . . ."

בזמן האחרון – אמיר דדון; נהדר !



בברכת הספורט, הבריאות והאנרגיה המצוינת,

אסף לב

 

הצטרפו אלינו בפייסבוק ומוזמנים לעשות "INVITE" לחברים

ערוץ היוטיוב ונשמח לקבל תגובות על הסרטונים

ויש גם אינסטוש מדליק

אימון וליווי מנטאלי – ליצירת קשר לחצו כאן

"רצים עם אסף" – תעשו ספורט – זה עושה טוב, לכם ולעולם

8993137 – 052

לוגו חדש